הגענו למים עמוקים, קרים וכחולים, כאלו שלא רואים דרכם את הקרקעית.
השיר נכתב אחרי הפרידה הגדולה מתהום בתחילת 2008. היינו יחד שנתיים סוערות מאוד ועשירות בסשנים פומביים ופרטיים, שלישיות, הופעות, מריבות מתוקשרות, פרידות קצרות (we were on a break), מסיבות ודרמות, אך הפעם זו היתה פרידה מרסקת על אמת.
נשארנו פרודות במשך 7 שנים, בהן ניהלנו מלחמת התשה בסבבי לחימה בשטח עירוני צפוף עם נתקים של כשלושה חודשים בממוצע בין סבב לסבב, במהלכם ניהלנו רומנים עם אחרות.ים.
השיר מדבר על תהום ועל הסדיזם הרגשי שלה, אבל לא פחות מכך על המזוכיזם שלי. הדפוס הזה נמשך עד עצם היום הזה, וגרם לי להגיד למטפלת באחת הפגישות לקראת הסוף: ״אני רוצה להיות זהיר בניסוח כדי שזה ישקף את מה שאני באמת חושב. אני חושב שהיא באמת בקונפליקט עם זה ושיש צד משמעותי שם, ש… עכשיו אני אגיד את הדבר הבוטה, שבמובן מסויים הפטיש האמיתי שלה זה לפגוע בי. ואם זה לא יהיה בסקס זה יהיה בדרך אחרת, אבל בסוף, התשוקה, הדחף האמיתי שלה זה להפיל ולרסק אותי״.
בקטע שמתחיל ב3:13 ניתן לשמוע את תהום גומרת באקסטזה בין הכינורות המתעוותים והמתערבלים. האורגזמה הוקלטה בלילה הסוער בו התקלרנו לראשונה בסוף 2005.
זה תמיד היה חייב להיות
מה שהיא רוצה
להיות חזק ולהכיל
כי ככה היא רוצה
להתעלל ולהשפיל
כי ככה היא רוצה
להעריץ ולפנק
כי ככה היא רוצה
וזה הרג אותי להיות
מה שהיא רוצה
תשו כוחותיי להיות
מה שהיא רוצה
להתקרר, להתרחק
ככה היא רוצה
אף פעם לא היה קל לדעת
מה בעצם היא רוצה
וכשקשה לי לנשום
מכל המחשבות
אז אני יודע שהיא לקחה ממני
מה שהיא רצתה
וכשכואב לי מאוד
ואני בדמעות
אז אני יודע שהיא קיבלה ממני
מה שהיא רצתה
לחשוב עליה מרחוק
ככה היא רוצה
לבעור בלהט הקנאה
ככה היא רוצה
וכשצרחתי מכאב
רק אז היא התרצתה
וכשזעמתי בטירוף
ידעה שהיא ניצחה
ניתן גם להאזין לאלבום בשלמותו בשירות הסטרימינג הקרוב ללבכן.
