מתחת לפרווה

הכרוביות.

1. אני ממש גאה בעצמי שהצלחתי להשחיל לשיר מולחן מילה כמו: ״הקונספירציה״.

2. אחרי פחות משנתיים המיתולוגית החלה לדחוף לחיים משותפים. על הטכניקות שהשתמשה בהן (מעורבבות עם הטכניקות המתקדמות והמשוכללות יותר של תהום) ניתן ללמוד ממדריך דניאלה יקרה לנערות - איך ללכוד גבר שכתבתי ב2006.

3. ״הפעם הקודמת שנשבעתי לאהוב לנצח״ מתייחס כמובן לנישואי הראשונים.

4. ״בכל בוקר כשפקחתי ׳תעיניים״ - כשחשתי ככה גם בתחילת הקיץ האחרון זה היה זרז משמעותי להבנה שנדרש שינוי מיידי.

5. ״האם קיבלתי שוב מלכה עם לב שחור וקר״ - לא קיבלתי, בחרתי. מישהי בוגרת וחכמה אמרה לי בימי הראשונים בקהילה שאם יתנו לי לבחור בת זוג מתוך חדר מלא במאה נשים שכולן יפות וסקסיות לטעמי- אבחר אינטואטיבית בקרה והנכה-רגשית מכולן.

6. היה לשיר עיבוד אינסטרומנטלי מלא בראש שלי, חלק מהתפקידים כבר היו מוקלטים, אבל החלטתי שזה יותר חשוף, דוקר ואמיתי א-קפלה. 

לסיכום אני יכול להגיד שאמנם הדפוסים שלי נשארו דומים מאוד לאורך יותר מרבע מאה, אבל כן הצלחתי, ממערכת יחסים אחת לבאה לשפר לעצמי את ה״דיל״, את הסיטואציה. חוויתי המון אהבה והמון כאב, כנראה במידה שווה.  אין בי חרטה, רק צער ואבל עמוק על מה שקיוויתי שיהיה ולא הצליח. יחד עם בדידות וריקנות ללא תחתית ותלות בחומרים שאולי נהייתה כבר מסוכנת. 

לבחור המתוק והתמים הזה ששר בתשוקה עזה ושואל שאלות לעניין אענה שהשאלות שלו מצויינות. על ערש דווי נצטער על מה שלא העזנו לנסות, לא על מה שניסינו ונכשל. אתה מעז ילד. אתה תהיה בסדר גמור.

תודה לכן שטסתן קן הציפורים ומקווה שנהניתן לעוף איתי. 

את רוצה למצוא דירה

נמאס לך לסחוב תיקים

ובבית ההורים שלך כבדים ומעיקים

אני מפחד מזה

יש לי נסיון

בפעם הקודמת זה נגמר אסון

איך זה יהיה

אם נעבור לגור ביחד

איך אני אדע שזה לא יגמר

כמו בפעם הקודמת שנשבעתי לאהוב לנצח

עם כיור מלא כלים

מרירות והזנחה

בכל בוקר כשפקחתי ׳תעיניים

קיוויתי שהיא כבר הלכה

היה קשה להיפרד

עכשיו הרבה יותר טוב

כשלבבות מתקרבים

הניתוק יכול מאוד לכאוב

איך זה יהיה

אם נעבור לגור ביחד

איך אני אדע שנמשיך לאהוב אחד את השני

באותה התשוקה לנצח

אני יכול לשמוע את שקשוק הקוביות

את הקלפים נטרפים ונפרשים על השולחן

האם קיבלתי שוב מלכה עם לב שחור וקר?

איך אני אדע

אני חושש שזו הקונספירציה

לחתן אותי ולקשור אותי לנצח

לגזול לי את החופש לחשוב באופן עצמאי

איך זה יהיה

אם נעבור לגור ביחד

איך אני אדע שזה לא יגמר

כמו בפעם הקודמת שנשבעתי לאהוב לנצח

איך זה יהיה

אם נעבור לגור ביחד

איך אני אדע שנמשיך לאהוב אחד את השני

באותה התשוקה לנצח

לנצח

ניתן להאזין לאלבום בשלמותו ב. 

הגענו לשיר הלפני אחרון באלבום, שנכתב בשנה השניה בקשר עם המיתולוגית. 

1. עם המיתולוגית חוויתי שליטה משמעותית, מענגת ומרהיבה. היא היתה מסשנת אותי עם קשירות למיטה, טפטוף שעווה, הצלפות, אנאלי, השפלות, שיעבוד מיני, פוט פטיש, משימות, מצבטים, פייסיטינג, גולדן שאוורז (אחרי שהייתי מתקלח ומנקה את הרצפה היא היתה מנגבת אותי במסירות) ולקראת סוף הקשר גם כמה סצנות קקולד. היא סיפרה שלמדה בקורס קצינים שתמיד צריך להציב רף גבוה יותר ממה שהחניך מסוגל לעמוד בו. 

2. ההתמסרות שלי נבעה מהערצה של ממש ובמשך כמה שנים לא ראיתי מישהי יפה ממנה בשומקום. זה לא שלא ראיתי בחורות יפהפיות, אבל אף אחת לא נראתה לי יותר יפה ממנה. התחושה שאני סופג כאב והשפלה מידיה של האישה הכי יפה בעולם שמרחפת מעליי כמלאכית/שטנית כל יכולה היתה עונג עילאי.

3. אני לא יודע אם היא המשיכה לעשות בדסם אחרי שנפרדנו. עוד נפגשנו כמה פעמים אחרי הפרידה אבל בשלב כלשהו היא ביקשה שלא אצור קשר יותר (כיבדתי את בקשתה ואמרתי שמבחינתי היא מוזמנת ליצור קשר תמיד ולנצח). היא התחתנה ולא שמעתי ממנה כבר 15 שנה.

4. כשהשמעתי את השיר לפזמונאי שכתב את השיר ״נשבע״ שהיה לקוח שלי באותה תקופה הוא אמר במבט חמור שאמור להיות איזשהו גבול של עמעום ומסתורין בכתיבת שירים ונראה לו שבשיר הזה חציתי את הגבול. חייכתי ועניתי: ״מעולה!״.

5. כמה שנים לאחר מכן קיבלתי ממישהי מהקהילה שעבדה כחשפנית dvd בו היא רוקדת על עמוד בעבודה עם השיר הזה. 

6. זה היה השיר הכי בדסמי שלי עד אז, לפני כן היו רק רמיזות. עדיין לא חשבתי על זה כחלק מהותי בזהות שלי, למרות שאפילו הלכתי עם המיתולוגית פעמיים לדאנג׳ן בכיכר קדומים. 

7. ״אהבה כמו שלנו יש רק באגדות״ - נכתב במודע עם כפל משמעות. ידעתי שהשלמות הזו שחשתי שייכת לעולם הפנטזיה, ושהמציאות מורכבת יותר ומתישהו תקיש בדלתי ותכיש אותי בתחת.

אני יודע שמגיע לי עונש

כי הייתי ילד רע

תבעטי בי החוצה

ואני אזחל בחזרה

את יודעת אני מבין

רק את העוצמה של המכה

אני אהיה העבד

ואת תהי המלכה

אני ארגיש נאהב

כשאת תצליפי בי עכשיו

אני ארגיש נאהב

כשאת תצליפי בי עכשיו

וזהו

אין יותר פקפוקים

אין דאגות

אני שוכב ומתחנן שאת תתני לי עוד

טפטפי עליי בכל הגוף נרות דולקים

אף פעם לא הרגשתי חופשי כל כך

כבול באזיקים

תקשרי אותי ותעשי לי

מה שאת רוצה

אני שלך ואת יודעת את זה

אז תנצלי את זה לרעה

אני ארגיש נאהב

כשאת תצליפי בי עכשיו

אני ארגיש נאהב

כשאת תצליפי בי עכשיו

ואני שיכור

שיכור מאהבה אלייך

ככל שאת תכאיבי

יותר אני אוהב אותך

אני קשור ויש לי מצבטים על הפטמות

אהבה כמו שלנו יש רק באגדות

ניתן להאזין לאלבום בשלמותו ב. 

1. הייתי בדרכי למסיבת חנוכה בגן של הבן שלי בסוף דצמבר 2000. סיימתי מוקדם חזרה למופע בידור של סטנדאפיסטית ידועה משנות השמונים. הייתי העורך המוזיקלי, הבמאי היה עידו רוזנבלום.

2. החזרה התקיימה במרכז העיר. הלכתי ברגל לתחנת רכבת השלום. כשהגעתי מבטי התמגנט לחיילת גבוהה (182, סנטימטר אחד פחות ממני), כחולת עיניים, יפהפיה, עסיסית ושופעת שעמדה בתור למכונת הכרטיסים וליקקה גלידה אמריקאית (עדיין קוראים לזה ככה?) בטעם וניל בגביע (כראוי).

3. לאחר שהצטיידתי בכרטיס חיפשתי אותה אך לא מצאתי. כשירדתי לרציף לכיוון רחובות הבחנתי בה ברציף מולי ומבטינו נפגשו מעבר למסילות. עשיתי תנועה של טלפון עם היד, היא עשתה תנועה של ״אתה״ והכתבתי לה את המספר בעזרת האצבעות. למחרת היא התקשרה.

4. כמה ימים לאחר מכן נפגשנו ליד ביתי בסמוך לנמל תל אביב. זה היה שישי בצוהריים. עכשיו כשאני חושב על זה, באותו הערב הלכתי לקרן בפעם האחרונה ועזבתי אותה במיטה לאחר שלא הצלחתי להירדם. קצת sneaky מצדי.

5. התברר שהחיילת היא למעשה קצינת חינוך בתולה בת 19 מרעננה. (אז והיום אין לי שום הבנה בנושאים צבאיים והכי קרוב לשירות צבאי שהיה לי זה טקס הענקת דרגת הסגן שלה בקריה, כשהתכבדתי לענוד לה את הנו איך קוראים לזה? דרגה?) .

6. אחרי הקפה טיילנו קצת בשכונה (הצפון הישן, שבאופן מוזר היה אז יותר ישן מהיום) ואני זוכר שהיא הרימה את מבטה ואמרה שלפעמים בעיר שוכחים להסתכל על יופי השמיים, על עצים ועל ציפורים.

7. לקחתי אותה לראות את הדירה, השמעתי לה שירים שלי והתמזמזנו בלהיטות על השטיח.

8. בדייט השני נסעתי אליה לרעננה בקו 48, היא אמרה: ״אני לא סתם עוד אחת״ והשבתי: ״ברור!״.

9. בדייט השלישי היא באה אחרי הצבא לישון, הכנתי לה שניצלים ופירה והדוד התפוצץ מרוב התרגשות. (היא עזרה לנהל את הסיטואציה ולגרוף את המים עד שהשרברב הגיע).

10. היינו כמעט ארבע שנים יחד, כבר היתה טבעת אירוסין, תאריך ואולם כשנפרדנו.

11. היא באה מעולם שונה מאוד משלי, ולימדה אותי שהחיים יכולים וצריכים להיות טובים. כשמשהו לא היה מוצא חן בעיניה היא היתה אומרת: ״לא כיף״. אני זוכר שזה הדהים אותי, כי השתמע מזה שבכל יתר הזמן כן כיף. ״לא כיף״ היה הכי גרוע בסקאלה שלה.

12. השיר נכתב באחת מהפרידות הזמניות בתחילת הקשר. כשהיא באמת עזבה אותי זה נשמע הרבה פחות חמוד וסנטימנטלי והייתי מרוסק ומבעבע מכאב. לאחר הפרידה התגלגלתי לדאנג׳ן ומשם לכלוב, ואז התחיל החלק של ההיסטוריה שלי שרובכן מכירות.

13. בהיותה בתולה לימדתי אותה הכל כולל הכל. בהתחלה ונילי, בהמשך קינקי, ולאט לאט היא הפציעה והתגלתה כמלכה מדהימה. היא הביאה מתודות ורעיונות מנסיונה כקצינה (עוד על זה בשיר הבא).

14. ״למה יש לי צורך להמשיך ולסבול״ זו שאלה מצויינת (עם דגש על המילה ״צורך״) ולא בטוח שהתשובה היא רק ״כי מזוכיזם״.

15. הסיטואציה שמתוארת בסי-פארט (שלא פתחתי לה את הדלת) קרתה במציאות כמובן, ויש לי זכרון בהיר של אותו הלילה למרות שהייתי שיכור. הנטייה המזדמנת שלי להתכווץ בואקום ואז להתפוצץ כמו רימון רסס ולפגוע בשוגג בא.נשים שמנסים להתקרב אליי היתה קיימת גם אז.

הייתי מאוהב בנסיכה מרעננה

ארוכה ומתוקה כמו בננה

הכרנו ברכבת רק אתמול

ליקקה גביע גלידה במבט כחול

הייתי מאוהב בנסיכה מרעננה

קצינת חינוך בצבא הגננה

היה לה לב אוהב ואמיתי

רציתי שהיא תחנך אותי

אז למה למה למה

למה בא הצורך להרוס את הכל

ולהמשיך לשתות לבד אל תוך הלילה

למה יש לי צורך להמשיך ולסבול

שפוך על הרצפה במקום לעוף למעלה

מתי יהיה לזה סוף?

הייתי מאוהב בנסיכה מרעננה

הכרתי לה את כל השכוננה

מטריפה ומפתה

את רוב הזמן בילינו במיטה

הייתי מאוהב בנסיכה מרעננה

עד שהיא הביאה לי ׳תג׳ננה

היא חשבה שהעולם סביבה סובב

כל הזמן רצתה פינוק ותשומת לב

כשהייתי מדופרס

באת להיות איתי

ולא פתחתי לך ׳תדלת

רציתי שתלכי

הייתי כמו אקדח טעון

לא יודע איך פתאום איבדתי אמון

באנשים ובך

ובעצמי

הייתי מאוהב בנסיכה מרעננה

ארוכה ומתוקה כמו בננה

איתה הייתי כמו נמר בכלוב

היא עזבה אותי

עכשיו אני עצוב

ניתן להאזין לאלבום בשלמותו ב. 

1. זה השיר השני שכתבתי בהשראת נטע (הספק נאה בהתחשב שלא קרה בינינו כלום), וקלירלי הייתי מאוד מיוחם עליה ובאופן כללי.

2. הייתי בן 25 אז זה עוד לא היה *נורא* בלתי סביר להידלק על שמיניסטית.

3. תהום אמרה שהיא מזהה קווי דמיון בינה לבין הבחורה המתוארת. השבתי שכל השירים שלי הם על אותה בחורה, והבחורה הזו היא אני.

היא מסתירה בכספת את כל הרגשות שלה

מהפנטת במבט את כל מי שעומד מולה

שומרת על קשר עם כל המעריצים שלה

ילדה אבל שוברת לבבות כמו גדולה

וחם חם חם לי כשאני הולך ברחוב

חבל שהיא לא גרה קצת יותר קרוב

הייתי שר מתחת לחלון שלה

ארובות השמיים יפתחו בסערה גדולה

אני יודע שזה בטח לא כל כך נבון

להתאהב בתלמידת תיכון

וזה בטח יגמר רע

אבל נכרכתי אחריה אז אין לי כבר ברירה

עוד שיחת טלפון (וואו!) ועוד שיחה ועוד שיחה

מדבר נון סטופ שרק לא תשתרר כאן מבוכה

בינתיים החום עולה אני זקוק לתמיכה

מתי אזכה לראות אותה מתחת לשמיכה?

הא?

חם חם חם לי כשאני הולך ברחוב

חבל שהיא לא גרה קצת יותר קרוב

הייתי שר מתחת לחלון שלה

ארובות השמיים יפתחו בסערה גדולה

אני יודע שזה בטח לא כל כך נבון

להתאהב בתלמידת תיכון

לא יודע מה לעשות עכשיו

היא הפעילה את קסמיה ואני כבר מאוהב

(השמש כבר שוקעת בים)

מתי כבר ניפגש?

(עדיין חם)

נמאס לי לנחש

(עדיין חם)

כי בי בוערת אש

(עדיין חם חם חם חם חם חם)

ניתן להאזין לאלבום בשלמותו ב. 

הייתי צריך לקרוא 3 פעמים כדי להבין שלא זה מה שכתוב שם...  🤦🏼‍♀️

1. זה השיר האחרון שכתבתי על השכנה הסקסית. היא יצאה באותו לילה עם ה״חזק״ שלה ואני שתיתי לבד בחושך, כתבתי והקלטתי את הסקיצה הראשונית. אחרי שהשמעתי לה היא אמרה שנראה לה שכדאי שנתרחק כי הקשר איתה לא עושה לי טוב: ״תראה איזה שירים אתה כותב!״…

2. כשהשמעתי את השיר לגרושתי היא שאלה אם אני בטוח שהוא נכתב על השכנה הסקסית. היא כנראה צדקה והסיטואציה אפשרה לרגשות קשים מהפרידה הטרייה ממנה לצוף ולהתבטא.

3. ״עקרבית רעה״ - השכנה היתה מזל עקרב וראתה בזה חלק מהזהות שלה.

4. ״את שמך לצרוח, לקלל מראש ההר״ - לפני חודש, בגיחה הראשונה לאילת אחרי הפרידה, אמנם טיפסתי לראש הר צפחות עוד לפני הזריחה, אבל כשהגעתי לפסגה לא צרחתי ולא קיללתי אלא צילמתי ושלחתי לתהום סרטון פנורמי עם דרישת שלום בסופו.

5. המשפט שאני צורח בסוף השיר הוא: ״מה לא בסדר *אצלי*?!״

6. בהופעות הייתי שר את ״זה נגמר״ האחרון לפני הקודה בצורה שונה מהגירסה המוקלטת: עולה באוקטבה לתו גבוה ומלא אנרגיה וצולל למטה בגליסנדו טון וחצי ואז עוד חצי טון מפתיע עד הטרצה המינורית של האקורד שמגיע. זה היה מהנה ומשחרר ואולי אני קצת מתגעגע לזה. 

כשראיתי אותך לראשונה

היית יפה ומסתורית ומשונה

אבל הכל הכל הכל היה משחק

מלכודת בור עמוק עכשיו אני נחנק

אלף פעם כבר ניסיתי לוותר

את הכאב אנ׳לא יכול לשאת יותר

כי אצלי בפנים הכל בודד וקר

את מעריבה אותי למוות

זה נגמר

זה נגמר

כל כך רציתי לאהוב אותך

אף פעם אף פעם לא לעזוב אותך

אנ׳לא יכול יותר לסבול אותך עכשיו

אני חייב כבר לשנות את המצב

אני רוצה לשכוח את הכל

לטפס לראש הר גדול

את שמך לצרוח, לקלל מראש ההר

את מרעיבה אותי למוות

זה נגמר

וזה עצוב

את עקרבית רעה צובטת לי בלב

נהנית לשמוע אותי צורח מכאב

אני בוער ואת האש את מלבה

תמיד תמיד כשאת קוראת לי אני בא

בטח חייכת כשהלב שלי נדם

השפתיים שלך מגואלות בדם

ניתן להאזין לאלבום בשלמותו ב. 

אחת הטכניקות שלי להפחתת צריכת האלכוהול היא להתחיל רק ב20:00 (אם אפשר לקבוע הקלטה כך שבדיוק תסתיים זה עוזר) ולקחת את כדור השינה ב21:00.

הבעיה עם זה היא שב21:30 דווקא ממש נחמד לי, ואז בסביבות 21:45 (כך אני מפענח על פי היסטורית הגלישה שאני בודק בבוקר שאחרי) אני פשוט נרדם על הספה או על הכסא באולפן, מתעורר מבויש ומאוכזב מעצמי בסביבות 2, מכבה את האורות וגורר את עצמותיי הכואבות למיטה.

הפתרון צריך להיות לכוון לעצמי שעון מעורר ל21:40 ולהיות ממושמע כשהוא מצלצל.

אתמול הגיעו הווילונות הסגולים החדשים, והיה נעים לשבת במחיצתם בסלון.

אני חושב שלא במקרה רק עכשיו שחררתי את האלבום הזה שנוצר לפני רבע מאה.

זה לא בקטע נוסטלגי מתרפק אלא כי השירים הללו נכתבו בתקופה מקבילה בחיי לאחר הפרידה מאשתי הראשונה, ואני מוצא אותם ממש רלוונטיים גם למציאות הנוכחית שלי… אם לא כפשוטם אז כשיקוף או תובנה שלאחר מעשה.

1. ״בטירה שלי אל מול הים״ - מתייחס לנוף לים מהחלון שיש לי גם בדירה הנוכחית ולא היה לי בשום דירה אחרת.

2. ״למרות כוויות הקור שאת גורמת לי לא אפסיק לרדוף עד שתהי שלי״ - אני בנזונה עקשן ועקבי, ואיזו אירוניה שבחרתי להתחתן ולהשקיע את כל כולי עשור שלם עם אישה שהשריטה הדומיננטית שלה היתה להדגיש לי כל הזמן שהיא לא שלי ולעולם לא תהיה, ולא יכלה להיכנס איתי למיטה בלי לדבר כל הזמן על כמה מה שהיא *באמת* רוצה זה לשכב עם גברים אחרים.

3. ״לרוץ בשביל להישאר במקום איתך״ - תיאור די מדויק של השנים האחרונות, לא? מדהים איך שלמרות שהשיר נכתב בסיטואציה שונה לגמרי בה אני מחזר אחרי שכנה סקסית שבכלל לא מעוניינת בי, הדפוס שלי הוא בדיוק אותו דבר. אפשר לעזוב בני זוג ומערכות יחסים אבל עם עצמנו אנחנו נשארות תקועות... אם השריטה לא באה לידי ביטוי בדיוק באותה צורה היא כבר מוצאת דרך יצירתית אחרת לבוא לידי ביטוי ולוקח הרבה זמן להבין שאנחנו בעצם רצות במעגלים ענקיים. 

4. כבר למעלה מ7 שנים אין לי בדלי סיגריות בבית (אחרי 25 של עישון מסיבי) אז אולי בכל זאת יש תקווה שדברים יכולים להשתנות. 

אור אפור בחלון

מלטף את העיניים אי אפשר לישון

בקבוקים ריקים בדלי סיגריות כוס אחת

כי אתמול בלילה שוב השארת אותי לבד

תגידי איך נגיע ככה אל האור?

בצעד קדימה שניים לאחור

אם את לבד וגם אני

למה לא נהיה אחד עם השני?

אור חדש עולה היום

אולי זה סימן שיתגשם חלום

אין לי כבר כח זה מרוץ איום

לרוץ בשביל להישאר במקום

איתך

בטירה שלי אל מול הים

האח בוערת אבל לי לא חם

אני מלך בלי מלכה

לבד בארץ רחוקה

גלי לי איך לגרום לך להגיד לי כן

ניסיתי כבר הכל חוץ מלהתחנן

למרות כוויות הקור שאת גורמת לי

לא אפסיק לרדוף עד שתהי שלי

איך נגיע ככה אל האור?

בצעד קדימה שניים לאחור

אם את לבד וגם אני

למה לא נהיה אחד עם השני?

אור חדש עולה היום

אולי זה סימן שיתגשם חלום

אין לי כבר כח זה מרוץ איום

לרוץ בשביל להישאר במקום

איתך

ניתן להאזין לאלבום בשלמותו ב. 

עוד לא היה יום מאז אמצע יולי בו לא התרסקתי בבכי כמה וכמה פעמים.

אני נאבק באלכוהוליזם ובג׳אנקיות הממוסדת בעזרת התודעה שלי,

שהיא גם בעלת הברית הכי קרובה וגם האויב הכי מסוכן.