אתמול למרות העייפות הרבה לא הצלחתי לישון במשך היום. כבר כמה ימים אני מתקשה להירדם, כל פעם שאני נשכב במיטה הנוקשות של השכמות שלי וכאבי השרירים התפוסים בכל הגוף גורמים לזה שאני לא מוצא תנוחה נוחה ולא מצליח לפתח את הרגיעה הנדרשת בשביל להירדם, ממש כאילו שכחתי להוציא את הקולב מהחולצה. (אילו חולצותי היו תלויות על קולב... לא משנה.)
אז במצוקתי פניתי לחברי הטוב והנושן מאסטר עדי זילברברג, בהצעה לעיסקה. הוא ביקש לבצע בעזרתי הקלטת שירה לשיר מחאה חדש שלו, (שללא ספק שובר את שיא מספר המילים לשניה על ידי אדם שאינו ראפר על קוקאין) . הצעתי לו לבוא בערב ושנעשה את זה, ושאחר כך הוא יעניק לי מסאג'.
עכשיו, מאסטר עדי ז. (גדול) הוא דום מסאג'ים אכזר ומסוכן. אשתו לא מוכנה בכלל שהוא יתקרב אליה עם הידיים שלו. (; הוא התמחה בעיסוי בריונים בתיכון, המתודות שלו הן פשוטות וברוטאליות, יש לו נשמה של קוזאק, וסבלנות של סוהר יפני במחנה שבויים.
אז אחרי שסיימנו להקליט והתרגענו קצת, שמתי מוסיקה רומנטית (את פס הקול של 'נערי בייקר המופלאים') , עמעמתי את התאורה והדלקתי נרות, פתחתי את ספת הויניל האדומה למצב מיטה, פרסתי עליה את השמיכה הזוגית, הורדתי את החולצה בתנועה מפתה, ונשכבתי על הבטן כמו זונה. עדי עלה מעלי גברי וחסון, והחל להתעלל בי. הוא לפת ולחץ ותפס ושפשף, ותהום אמרה שכיף לה לשמוע את אנקות הכאב שלי. לאט לאט הרגשתי איך כל האזור מתחמם, ואיך שהקול שלי הולך ונהיה רך וחלומי כזה (במעט ההזדמנויות שדיברתי) . הדיסק נגמר, והוא עבר למרכזי הסטרס ברגליים שלי, ואז עלה חזרה והמשיך לחפור לי בבשר.
"אתה יכול לזיין אותי אם אתה רוצה" אמרתי בביישנות, אבל מאסטר עדי היה ג'נטלמן ולא ניצל את חולשתי. ((; אז עכשיו אני קצת פחות תפוס, וישנתי חזק וטוב בלילה, אבל מנגד כל האזור כואב לי מהידיים של המאסטר.., לא נורא, אלו סימני אהבה. טוב שיש חברים (:
תודה עדי....}}}}{{{{
אה, ואפרופו סימנים, תהום כתבה אתמול פוסט קצת מפחיד ולא מובן... מה שקרה זה שבחמישי בלילה בדאנג'ן, לקראת הסוף, היא יזמה כזה סשן מיילדום איתי, על הצלב שליד הבאר של יעל. שיתפתי פעולה, והצלפתי בה הצלפות טובות ומדוייקות ללא ריקושטים, ומזמזתי אותה ושפכתי עליה קצת שעווה, ושחררתי אותה מחלק מהבגדים, ואז באה המתחלפת שמאוחר יותר נפגעה מהשד יודע מה, להחזיר את האזיקים שהלוותי לה בשביל הסשן שעשתה, וענדה אותם על הידיים של תהום וקשרה אותן לצלב, ואז מאסטר מכובד אחד שאנחנו מיודדים איתו התקרב, והרשתי לו להכות קצת את תהום. לא היה בתגובות שלה שומדבר מוזר או קיצוני, ובאיזשהו שלב היא ביקשה להשתחרר, ושיחררתי אותה והשכבתי אותה על הספה הקרובה, והגמרתי אותה, והיא חייכה והיתה מבסוטית.
אחר כך, כשחזרנו הביתה, היא ראתה שיש לה סימנים סגולים מפחידים ומכוערים על השדיים, תוצאה של כאפותיו של המאסטר... זה גרם לה לעוגמת נפש רבה, לבושה בגוף שלה, והעובדה שהסימנים האלה לא היו סימני אהבה, אלא יותר כמו תאונת עבודה, ביאסו אותה עוד יותר. ואלו אכן סימנים גדולים ורציניים. זה גרם לה גם לתהות על הצד הנשלט שלה, ועל ה"מחיר" שנאלצה לשלם, מבלי להתכוון.
בכל מקרה, אני די בטוח שעד החתונה זה יעבור, ואני מקווה שגם התחושה שלה תשתפר.
לפני 17 שנים. 4 באוגוסט 2007 בשעה 9:14
