מתחת לפרווה

משו אומר לי
שימים טובים בפתח
כשאין מה להפסיד יותר
עולם חדש נפתח
דרך חדשה נמתחת
עד לקצה האופק


"וזה נהיה קשה יותר ויותר
לתאר מלחים למורעבים" (ג'ים מוריסון)

אה, וגם מאותו שיר מופתי

"כשהכל כושל
תמיד אפשר להצליף בעייני הסוסים
ולגרום להם לישון
ולבכות"

רציתי לכתוב על אהבתי האמיתית הראשונה, על אמת ושקר - בעד ונגד, והאם המושגים בכלל קיימים, על סרטים של ניצחון כנגד כל הסיכויים, על תספורות בעיתות משבר, על זה שהאלבום הבא שלי כבר בשלבי התהוות מתקדמים, על רוקנרול, על עורכי דין ועל בריכות שחיה, על אובייקטיביות, ועל הקרבה זוגית, ועל כושר גופני והסרת שיער, ועל גלילאו ועל געגוע, ועל סאדו, ועל נשים, ועל המחיר, ועל אהבה. ושמדהים איזה כוח יש לה, כמו שקופיקו אמר לי אתמול במסנג'ר. כן, יש לי מסנג'ר עכשיו, עם איש קשר אחד.

על צדק, גם רציתי לכתוב.

וגם על החברה שלנו, והצורך האמיתי שלה באנשים שתמיד יבעטו בדפנותיה, כדי שכולם יוכלו להנות מהאקשן, ולהיטהר כאשר הבועטים יבעטו. זה בטבע האנושי, כמו כל שאר הרעות החולות.

"אני לבד, בשבילך, ואני בוכה" (כל הציטוטים של ג'ים, אוקיי?)

אבל באמת שנראה לי שימים טובים בפתח.
כי כמו שיודע כל סאדומאזוכיסט מנוסה, דרום תל אביבי או לא,
את הכאב, כמו הבושה, מרגישים פעם אחת
ואחר כך
כבר שומדבר לא כואב.