לאחרונה אני מרגיש אותו היטב. הוא מופיע, מדויק ועירני כתמיד, בנקודות קבועות. כך זיהיתי אותו...עם כל התחכום שלו, מזה הוא לא הצליח להימנע.
הוא מופיע בבוקר כשאני מנסה לחייך
הוא מופיע אחרי הקפה כשמגיע הרגע לעשות משו פרודוקטיבי מהערימה
הוא מופיע כל פעם שהטלפון מצלצל
הוא מופיע כשאני מקבל הצעה שכוללת יציאה מהבית ו/או סושלייזינג
הוא מופיע כשאני מנסה לחשוב על קשר ריאלי עם מישי ריאלית
הוא מופיע כשאני נדרש להיות גלוי לב ולא בדיוק באותו האופן שמתחשק לי
הוא מופיע אחרי קירבה שבכל זאת הצליחה לחמוק מתחת לרדאר
הוא מופיע כשאני רוצה ללכת לנגן
הוא מופיע כשקופיקו מבקש ממני משו שדורש ריכוז (אז אני מתגבר לרוב)
הוא מופיע בשניה שאני מרגיש לא אהוד או לא רצוי
הוא מופיע כשאני רואה אשה יפה
הוא מופיע כשאני מנסה לדמיין את העתיד
המעצור שלי
חזק ברוטלי ויעיל כמו ברקסים של וולקסוואגן חדשה
הרמטי ואכזר כמו מחסום צה"לי על קו התפר
עקבי כמו היאוש
בלתי מנוצח, כמו שפעם חשבתי על האהבה...
לפני 19 שנים. 18 ביולי 2005 בשעה 18:04