סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 16 שנים. 13 בפברואר 2008 בשעה 13:36

אף אחד לא מבין אותי
אף אחד לא יודע איך אני מרגיש
אף אחד לא יודע כמה זה קשה

לבשתי את מכנסי הדמוי עור החדשים ואת החולצה השחורה שלבשתי אצל צופית ושחרשתי מאז אבל היא עדיין הורסת. ותספורת התוכי הקיצונית החדשה משווה לי מראה חזק ודינאמי. זה בטח יצור שילוב מעניין עם זה שמבפנים אני חלש ומרוסק.

אני בודד, כפי שמעולם לא הייתי
ואולי בעצם
כפי שהייתי מאז ומעולם
ואולי גם
כפי שלעולם אהיה

mellory - נו נו
הכל עובר גם אנחנו.
גם ה pity patry הזו תגיעה לסופה.
לפני 16 שנים
reyina​(מתחלפת) -
שחק אותה רוקי

}}{{
לפני 16 שנים
תמימה​(נשלטת) - זה זמני .. אני מבטיחה לך .. ((-:
לפני 16 שנים
עטלפית על{לאסי} - רק כשמוכנים להסכין עם הבדידות היא מפסיקה להיות פחד. אנחו לבד בעולם, ידידי, תתחיל לעכל את זה.
http://www.zong.co.il/staticHTML/mooma/1-13255-565.html

(עיצבנת אותי בבוקר!)
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י