אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 16 שנים. 2 במרץ 2008 בשעה 16:24

מנסה לצמוח
זה נובל
מנסה לברוח
זה סוגר
מנסה לגעת
זה נעלם
מנסה לפתוח
זה נסגר
מנסה לצרוח
זה נחנק
מנסה לאהוב
זה צורב
מנסה לבלוע
זה נתקע

אני שונא את הסימן שרצעו בי
את התקווה התמימה שמשכה אותי לשם, לרגליה
את הפגיעות הזו, את העמידה החשופה ברוח המקפיאה

אלמלא הייתי לבד
אלמלא הייתי בודד
אלמלא כמהתי לאהבה
לא הייתי יורד על ברכי, לא הייתי מרכין את ראשי.

Bloody - Word!
לפני 16 שנים
אלילה בעליל - :(

}{
לפני 16 שנים
Succubus​(אחרת) - אלמלא היית לבד
אלמלא היית בודד
אלמלא היית כמה לאהבה
לא היית יורד על ברכיך, לא היית מרכין את ראשך - ולא היית חי.

מי שחי זקוק. מי שחי כמ?ה?. מי שחי פגיע. מי שחי נפצע.
מי שלא נפצע אף פעם - לא חי.
אל תשנא את העובדה שאתה חי.
לפני 16 שנים
הקיסרית פרינסי - הלוואי שכבר תתעורר.
לפני 16 שנים
DragonCub - אין לנו מקום אחר
אין
אם אתה לא על הברכיים מולה
או מול אחרת
אתה על הברכיים מולן
מול הרעיון שהן קיימות בכלל
כואב
לא חבל.
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - זה כל כך נורא בעיני שמהמקום הנותן הזה, הפגיע - על הברכיים, בסיטואציה של שליטה או במשהו שיכול להוביל לזה, יש מי שמנצל ופוגע.
כשיורדים על הברכיים מקווים שזה שעומד מולך יגן עליך גם מזה שעומד מאחוריך
לפני 16 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - נשיקות, אב השנה.
לפני 16 שנים
Shalhevet - לקחתי מזה משהו,על חיי שלי
תודה מותק על המתנה.נהנתי לקרוא את תחושותיך
לפני 16 שנים
פוקחת עיניים - אוף..די, די לכאוב כבר.
קשה לקרוא אותך ככה פוסט אחרי פוסט...

חיבוק ענק-ענק חומד, עם כל הנשמה

תרגיש טוב..
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י