לפני שנה. 30 בדצמבר 2022 בשעה 4:59
היום הוא יום נישואינו השישי.
במהלך הדרך הקשה הביתה (22 שעות של טיסות והמתנות, וגם על המטוס סבלתי ממצוקה נשימתית) נדברנו לערוך מסיבה היום.
אתמול תהום כתבה לי:
מה שמדליק אותי זה כשאת משתמשת בי לצרכים ולרצונות שלך. נוגעת בי איך שאת רוצה, מכאיבה כמה שאת רוצה, פוקדת, לוקחת ומנצלת, משפילה ללא מעצורים, מבטאת את הפנטזיות הכי כמוסות והמחשבות הכי רעות, נותנת דרור לחיית הפרא שבך לצאת ולטרוף בידיעה עמוקה שאקבל ואוהב אותך כפי שאת, עם כל האכזריות, הכאב, הלכלוך, השעבוד וההתעללות.
שש שנים חלפו מאז אותו יום שישי מכושף בו שברנו שתינו כוסות והכתרנו זו את זו בזרי פרחים על הראש במקום טבעות כדי להדגיש שאנחנו לא בקטע של מתכות קרות ויהלומים לנצח אלא של פרחים שיש לטפח, להרוות ולחדש כל הזמן.
נראה לי שעם כל הקשיים הרבים אנחנו דבקות בנדרינו.
