לבקשתה של המטפלת הגעתי בגפי.
דיווחתי שבשבועות האחרונים לא אירע שומדבר דרמטי, אבל שאנחנו לא כל כך מדברות, לא כל כך נעים לנו יחד, שתהום כבר חודש משתעלת כמו סוסה גוססת שמוטב לגאול מיסורייה ולאחרונה גם הדביקה אותי והייתי משופע שבוע.
דיברתי על המושג ״התמסרות״, שבנוסף למשמעות שלו במין ובאהבה גם מתאר משחק הדדי בכדור, ואמרתי שעם תהום כבר 18 שנה אני מרגיש שאני מוסר את הכדור והיא או שלא תופסת או שתופסת ומניחה בצד.
הוספתי שאני לא מרגיש שום שיפור לעומת המצב לפני שנה וחצי כשהתחלנו את הטיפול, שאולי אפילו המצב הורע בגלל אובדן התקווה, ושמודעות ללא שינוי רק גורמת יותר סבל.
המטפלת אמרה: ״כשאני שומעת את שניכם, כל אחד מכם רואה איך הוא עושה למען האחר ונשאר חסוך. יש כאן סיטואציה נפשית שלא יוצאת מהקיבעון שלה. אתה מתלונן שאין רצף מיני אבל לא יהיה עד שיקרו דברים בדרך״.
התבחבשנו זמן מה בקצב מהיר ובטון גבוה סביב הנושא של צירוף גבר נוסף, כשהמטפלת טענה שתהום נמנעת מזה כי אני הכרזתי שזה פוצע אותי, ואני טענתי שאני דווקא מביע בפני תהום את נכונותי ואף אמרתי מספר פעמים לאחרונה שכדאי שתקדם את הכיוון הזה כדי שיהיו לנו בטיפול דוגמאות טריות לעבוד איתן ולא אירועים שקרו לפני שנים:
״זה לא שלא איכפת לי שהיא תשכב עם גבר אחר. אני רוצה שהיא תעשה את הדברים שהיא רוצה לעשות. היא כל הזמן מדברת על זה כשאנחנו עושות סקס. אם היא *לא* היתה רוצה לשכב עם גברים אחרים, לא הייתי אומר לה ׳תביאי גבר אחר׳. החלק שהוא בשבילי בזה הוא שזה מחרמן אותי לעשות דברים שהיא רוצה, וההשפלה שבזה מחרמנת אותי גם״.
המטפלת עברה לצעקות: ״יש כאן קונפליקט מזוכיסטי ממדרגה ראשונה!!!״
״נו אבל איפה החדשות?״
״החדשות הן שהקונפליקט המזוכיסטי ייפתר בתוך אדם ולא בתוך זוגיות. זה החדשות. הקונפליקט המזוכיסטי הוא שכשאני רוצה את האישה הזאת בשבילי אבל אני רוצה להיות מושפל על ידה, את חוויית ההשפלה הזאת שאני רוצה אותה אבל היא רוצה גם גברים אחרים, ואני לא מתנגד לזה בתור בעלה כי ההשפלה מחרמנת אותי. יש כאן קונפליקט, כי נמצאת שם בנאדם, ממול, השותפה שלך שלא יכולה לפתור לך את הקונפליקט.
כי אם היא רק תשפיל אותך היא הופכת להיות זאת שלא נותנת מענה לזה שכל האנרגיות שלך מרוכזות בה, ואם היא לא תשפיל אותך אלא רק תהיה בכל האנרגיות מרוכזות בה היא תפספס את הקטע של ההשפלה. אתה מבקש ממנה שהיא תתן מענה שלם ומלא לקונפליקט המזוכיסטי שלך, שיש לו שני מקומות שמאוד לא מתחברים ביניהם. הם מתחברים על ידי מזוכיזם מיני, לא על ידי נפשי. יש כאן אדם שמצד אחד לא רוצה לפגוע בך, היא אוהבת אותך בצורה שהיא באמת רוצה לעשות לך טוב. אתה יקר ללבה״.
שוב הסברתי שלהכאיב זה לא בהכרח לעשות רע, ואמרתי שאני לא עושה דיסטינקציה בין מזוכיזם נפשי למיני. ״לא ארצה להרגיש שהיא לא שמה עליי בכלל, אבל אני כן יכול ליהנות נפשית ומינית ממתיחה של החוט הזה, במיוחד אם אני סומך ויודע שיהיה הפי אנד. אני מסכים שיש קונפליקט במזוכיזם ובעניין הזה רציתי להגיד שלקוות להיות מאושר כתוצאה ממזוכיזם… זה יותר מפתיע כשזה מצליח מאשר כשזה לא מצליח. ברור לי שזה ׳למתקדמים׳״.
״כן? זה ברור לך? כי אתה פשוט איש נורא חכם או כי ניסית כבר והבנת?״
אמרתי בחיוך: ״גם וגם, אולי יותר השני מאשר הראשון. אני לא חושב שאני כזה חכם, אבל בענייני רגש אני בטוח לא כזה חכם״.
״על מה אתה כועס עליה?״
״אני לא כועס עליה״.
״אז למה הוצאת את כל האנרגיה שלך ממנה, נפשית?״
״אני לא יכול לזייף אהבה והתמסרות״.
״ממה אתה כבר מאוכזב? מה אתה לא אוהב בה? ממה אתה כבר לא מתלהב? מה יש שם שאתה כבר לא יכול לזייף?״
״מה *אין* שם. אין שם את המשיכה והתשוקה. זה שנים על גבי שנים של נסיונות שלא צלחו״.
״ריבוי הנסיונות הכושלים, לחיות בחוויה של אכזבה מתמדת, זה מה שהוציא לך את האהבה? זה מה שקיווצ׳ץ׳ את עוצמת האהבה?״
״כן, והזכרון הרגשי שגם אם נגיע בסופו של דבר למיטה, ויהיה נחמד, והיא תדבר על כל מיני דברים שהיא רוצה לעשות, לא רק על גבר נוסף… אז הדברים האלה לא יקרו אחר כך״.
המטפלת הרגיעה קצת את הטון והתוודתה: ״משום מה, בדמיון שלי, אולי אני מה זה לא בכיוון ואל תתבייש להגיד לי, אבל, אא, כאילו, יש לי איזו פנטזיה כזו שאתה עושים איזשהו מגע גופני שמענג את שניכם אבל בלי מילים. דברים תחושתיים״.
עניתי שבדסם זה בעיניי לעשות סקס עם הראש, ושאני חייב את הנרטיב. דיברתי על קנאה כמפעילה של תשוקה מינית ושאולי הנאמנות המוחלטת שלי לתהום (כבר תשע שנים שלא שכבתי עם אחרת) מצננת אותה, ושגם אותי מדליק כשיש לה פתאום גבר נוסף בחייה. הוספתי שאפקט דומה נוצר גם כשהיא נועלת אותי או כשנוצר רצף של סיפור בדסמי מתמשך בינינו.
המטפלת שאלה אם מתישהו היו בינינו רצפים כאלו. עניתי שבתחילת הקשר כאשר היינו מתחלפות אז היה יותר אלמנט של retaliation.
״ואיך אתה היום עם לשלוט בה? זו פשרה?״
״זה קצת ירד מהפרק, אני לא יודע. כשאני שולט אני די באותו ווליום שאני כנשלט, כלומר הציפייה שלי היא גבוהה. עם תהום אצטרך להיות מאוד מתון ואז זה יכול לשעמם אחרי זמן מה. זה מרוקן ויוצא שאני בעצם משרת אותה מלמעלה. אני כנראה לא אוכל באמת לבוא לידי ביטוי כשולט איתה. וחוצמזה גם אז היו בעיות, זה פשוט היה קצת יותר רציף. גם סביב פרידות וחזרות היה יותר רצף״.
״אתה מסכים איתי שהמילה רצף בהקשר למרחב מיני היא הקונפליקט, היא הסיפור? אתה אומר שתמיד יש דרמות סביב רצף. הרצף היחיד שמושג הוא רק כשיש פרידות או קנאה, סביב משהו שמאתגר טיפה את האינטימיות ומכניס בה איזה עוקץ. כלומר באינטימיות יומיומית, כשאין דרמות ואין קנאה או איומי פרידה, לא משנה מי שולט במי, רצף מיני לא מתאפשר.
אני מציעה שנתן הגדרה אחרת לרצף מיני, פרשנות אופרטיבית אחרת ופרשנות נפשית אחרת. זאת אומרת שהתשוקה שלכם עכשיו לא יכולה להיות מופעלת כפי שהיא מופעלת כמו ברגעי המשבר. היא צריכה להיות תשוקה שמונעת ממקורות אחרים, ההתנהגות של שניכם אמורה להיות אחרת, כל אחד מכם אמור לעשות איזשהו שינוי גם בציפייה לרצף מיני שלא אפשרי במסגרת אינטימיות ארוכת טווח. אני מציעה, את הסיפור הבדסמי שהיה לך בראש, הרצף והטיזינג וכל מה שאמרת, אני מציעה רגע שניה לשים אותו בצד״.
״ומה יחליף אותו?״
״מה יחליף אותו?? תשוקה שמופעלת מדברים אחרים״.
״כמו?״
״כמו, פעם דיברנו שיצאתם. פעם דיברנו על זה שפתאום שלחת לה יד בין הרגליים עם השמלה שהיא לבשה. פעם דיברנו על זה שהיא…. (נאנחת). לא יודעת. מעבר לזה שתשבו בסלון, שתזרוק איזה שהם… אני רק יודעת מהדוגמאות שאתם אמרתם. אני חושבת שיכולות להיות עוד דוגמאות שלי פשוט אין את זה כי אין לי מספיק….״
אמרתי בטון שהתחיל שקט ונעים והתגבר בהדרגה: ״את מבינה שלא אמרת עכשיו שומדבר משכנע, כלומר, את אומרת לי קח את כל מה שאתה יודע שמגרה אותך, כל הכמיהה של הנפש שלך, כל מה ששנים אתה חולם ומפנטז שככה תיראה הזוגיות שלך כי אתה יודע שזה הצורך שלך ותחליף את זה במה? בלשלוח יד מתחת לשמלה שלה״.
״אני צריכה החלפת ציפייה. לא שפתאום תתגרה ממגע מרפרף נעים וזה, לא. אני מתכוונת שהסיפור הבדסמי יקרה כשכבר תהיה בתוך המרחב המיני. אבל ה*כניסה* למרחב המיני מופעלת בזוג אינטימי בדרכים אחרות. דן, אתה מבין שזה ועוד זה ועוד זה ועוד זה ועוד זה ביחד, אם הם יפעלו ביחד, זה יהיה הפעלה של המרחב האינטימי?״
״אממ, לא, אני לא כל כך מבין את זה. אני מבין מה את אומרת, אני מבין את המילים, אני לא כל כך רואה את זה קורה. זה כאילו את אומרת שניקח גפרור ונזרוק אותו פה, ושם נדליק איזה נר, ומזה תהיה לנו מדורה. ואני לא רואה איך זה קורה. אולי אני טועה, אבל שאלת אם אני מבין, אז לא, אני לא מבין״.
״ואתה מסכים לנסות?״
״לדעתי זה מה שאני עושה פה כבר שנה וחצי״.
״עכשיו אני רוצה להגיד לך משפט שבאמת, כואב לי הלב. לכם יש בעיה ברצף! באתם ממשפחות שהרצף היה פגוע, שעקביות וקביעות היה משהו כושל״.
״טוב, זה הרי לא חדשות״.
״החדשות הן שצריך להמציא יש מאין. אלו החדשות. זה חדשות רעות!@ זה חדשות רעות אבל אני לא אמרתי שאוכל להביא רק חדשות טובות. יש לשניכם עבודה נורא נורא קשה לעשות בגלל השילוב בין מרחב מיני אינטימי למערכת יחסים ארוכת טווח. מרחב מיני אינטימי, ההפעלה שלו היא שונה ממרחב מיני תשוקתי. ואני חייבת להגיד שזו העבודה הכי קשה בטיפול מיני. זו משימה קשה נורא להמון אנשים שלא מצליחים להרגיש תשוקה במרחב מיני אינטימי כי צריך להפעיל אותו באמצעות דברים אחרים״.
