הערב התפתח נחמד דווקא.
פ. הגרופית הממתקית הגיעה להנעים את זמננו, ועל הדברים שעשינו שלושתינו על הספה לא ארחיב את הדיבור כדי לא לפגוע בשמה הטוב. (;
אחר כך הלכתי ללימיט במכנסוני השרמוטה שלי וחגגתי חזק, הוטרדתי מינית על ידי אינספור בחורות, וחזרתי הביתה בשש בבוקר עם הזריחה.
התעוררתי בצהריים, חמרמורת קלה, תחושה של סיפוק על ההופעה המוצלחת אתמול והתגובות הנפלאות (ובאמת שהיו לי חששות לפני, איך זה יתקבל... אקוסטי, חשוף, ונילי...) , חרמנות גבוהה ובלתי מסופקת, וחשש מהבדידות והאנטיקליימקס שעשויים להתעורר. אין לי תכניות להיום. אין לי תכניות בכלל. חיי האהבה והמין שלי כרגע הם דף חלק וריק.
ואוף בא לי בא לי ! בא לי ללכת לים ולהתמזג עם מישי בין הגלים, בא לי לקנות סטייקים עבים ביפו ולטרוף אותם ביחד ולראות את החיוך המתענג ואת העסיס ניגר בין שפתיה ושיניה, בא לי להזדיין ולהתגפף ולהתלקק ולשחק ולאחוז ולצלול לתוך עיניים ולהתפעם. בא לי, כסססעמק. למה זה כל כך מסובך?
אתמול אפילו התחלתי עם גבר. (:
כאילו, זה לא שממש התחלתי איתו, וזה לא היה במודע או במוצהר, אבל אחרי ההופעה פתאום הוא עמד מולי והציג את עצמו, והוא היה לי יפה בעין אז אמרתי לו שהוא בחור יפה ונגעתי ברכות בכתפו, ואחר כך פ. אמרה לי שידיד שלה אמר לה שהתחלתי איתו, ועדי ז. גדול צחק.
בסוף אני אתייאש מכן לגמרי ואעבור לגברים וזהו. (:
לפני 15 שנים. 19 ביולי 2008 בשעה 11:09
