"אל תהיה בדאון, אתה הרבה יותר נחמד כשאתה שמח" , שמעתי אותה אומרת מבעד לשפופרת, בין המולת הקניון הצפצפנית ועיוותיי הקליטה הסלולארים. זה היה אחיו של המשפט : "ומה אתה כל כך מנסה להדחיק שהופך את שלומך ללא בסדר? " שכתבה לי קודם, ושעליו עניתי בפירוט מה, של כל הדברים שמורים לשיחות פרטיות, או חלקם לפחות.
אז מפה לשם אני חייב לרשום לפני שהנה עוד אחת שלא מסוגלת בכלל להתקרב ללנסות להכיל אותי, ואז אני שב ותמה אם *כל* הנשים בעולם הן סופר-אגוצנטריות (וזה לא משנה אם הן שולטות נשלטות מתחלפות או לא בעסק), או שזה רק הנשים שאני מושך אלי... *הכוונה לכולן חוץ ממך, כמובן.
גם המלכה המקצועית התמירה והיפה שרוצה לעשות עלי סשן ניוש וזיון בתחת אמרה שתמיד ראתה אותי שמח ומלא אנרגיה ושקשה לה לדמיין אותי (נדמה לי שהשתמשה בניסוח "אני לא יכולה לקבל אותך") בכל מצב אחר. (חה, היא ראתה אותי בשתי מסיבות וחצי)
אז באמת טוב שאני מתרגל הכלה עצמית, וגם התחמשתי ברום וסקוצ' כדי לסייע בתרגולים.
לפני 16 שנים. 7 בספטמבר 2008 בשעה 12:04