אתמול היה סופסוף יום רגוע יותר, בלי נסיעות לחדרה ועבודה מסוג כזה או אחר ויכולתי להקדיש זמן לענייני הגוף והרגש.
הפיינליסטית כתבה לי בבוקר שהיא עדיין רוצה להיפגש, לאחר שבלילה הביעה את רצונה זה ואמרתי לה שתכתוב לי בבוקר אם היא עדיין תחשוב שזה רעיון טוב כשתתפכח. קבענו לשעת צהריים מאוחרת, ובינתיים ניקיתי את הבית ויצאתי לעשות קניות לארוחת הערב החגיגית שנתבקשתי לבשל לאקסית לכבוד יום השנה השלישי להכרותנו. התקשרתי לקבוע עם האקסית לערב וציינתי גם שהפיינליסטית עומדת להגיע.
והיא הגיעה, יפהפייה, נחשקת מתמיד ומאופרת בקפידה, עם פסים אדומים וסגולים בשיער ומוטיבציה לסמול טוק. שיחת החולין המרוחקת החזיקה מעמד בערך שעה, ואני הרגשתי את הרצון לטרוף אותה עולה ומתעצם בי. מאוחר יותר הסברתי לה שניתחתי את הסימנים. בחורה שמגיעה לפגישת קלוז'ר מהוגנת עם בחור לא מסכימה לקיים אותה בביתו, היא מבקשת להיפגש בבית קפה, וקרוב ככל האפשר לטריטוריה שלה. היא לא לובשת מחשוף נדיב ומתגרה וחצאית קצרה אלא גולף משוריין וג'ינס מבוצר, ובטח שלא מסכימה לשתות קוקטייל הבית אלא מתעקשת על מים.
אז נישקתי אותה בלהט, נתתי דרור לטלפיים החמדניות שלי, ואמרתי לה שכל מה שנדרש ממנה זה לומר לי שלוש מילים. היא שאלה אם אני מתכוון ל : "תמות כבר זין!" ואני השבתי שמדובר דווקא ב : "שחרר אותי לנצח". היא לא היתה מסוגלת לומר את המילים, וראיתי בזה הצדקה להמשיך ולנקנק אותה. אם כיפה אדומה מגיעה למאורתו של הזאב הרע, לאחר שהוזהרה ובדעה צלולה ומרצונה החופשי, זה לא הוגן לצפות דווקא מהזאב להפגין איפוק. היא היתה שילוב של תשוקה ובכי, אהבה וכאב, וזה הדליק אותי. הוריתי לה למצוץ לי, ותוך כדי ציינתי שהאקסית מגיעה בערב. הצלפתי בה 135 פעמים, כמניין השעות שלא התראנו, דפקתי אותה, הגמרתי אותה עם שלוש אצבעות והרגשתי זרמי רטיבות חזקים ממנה, ואחרי שהתלבשה זיינתי אותה שוב וגמרתי.
אחר כך הוספנו לדבר, והעצבות שלה התחלפה בעוקצנות חביבה ובחיוכים קטנים. No snivelling ! אמרתי לה, כעצה להמשך הדרך. אני חושב שהיא מבינה שזה לא שאני לא אוהב, לא נמשך... אני פשוט לא מסוגל להיות בקשר בלעדי לאורך זמן כרגע, בשלב זה של חיי. היא אמרה : "אנשים היו מתים לצרות כמו שלך...". ליוויתי אותה לביצ'מוביל ונפרדנו באווירה טובה ומחוייכת. נראה לי שהיא התחזקה כתוצאה מהפגישה, ושמחתי על כך.
שבתי הביתה ולאחר מנוחה קצרה, מקלחת והחלפת מצעים התחלתי את ההכנות לארוחת הערב. האקסית התקשרה לשאול מה ואיך היה עם הפיינליסטית, והתבאסה לשמוע שהזדיינו. "אבל למה זיינת אותה??" היא שאלה, ואני חשבתי שזו שאלה מאוד משעשעת. לשמחתי היא הבינה בעצמה שהיא פשוט מקנאה ושזה לא שביצעתי פשע כנגדה, וכשהגיעה נפטרה מהטון המאשים.
היא הגיעה על עקבים, זקופה וזוהרת, שמלה אלגנטית צמודה ואיפור חזק ואמרה : "סליחה שאיחרתי, לא כל יום מתחיל איתי שחקן כדורגל" וסיפרה איך התחיל איתה ליד האמפם אחד מכוכבי הנבחרת בתחילת העשור. בישלתי ביף סטרוגנוף עם רצועות אנטריקוט מיושן, על מצע אורז בסמטי וסלט קטן, בליווי סנג'ובזה. היא היתה מצוננת מאוד (גם אני עדיין קצת משופע) וטיפלתי בה עם כדורים וקערת מים חמים. האוכל יצא טעים, שאלתי אותה אם היא רוצה קינוח וכשהשיבה בחיוב הורדתי אותה למצוץ לי (היה לה קשה עקב הצינון) ואז ירדנו לאכול גלידה בגשם. חזרנו, תליתי לה את מצבטי השרשרת על הפטמות, (מסוג הדברים שאף אחד מאלפי הגברים שהזדיינה איתם לאחרונה לא מעיז לעשות לה (: ) הגמרתי אותה במיטה בסבלנות והשקעה, הזדיינו וגמרתי. הלכנו לישון יחד וישנו היטב.
3 שנים עברו מאז שלחה לי את ההודעה הראשונה. שנתיים וקצת ברוטו היינו זוג, מינוס הפרידות באמצע. כבר עשרה חודשים פרודים, לפעמים בנתק מוחלט ולרוב לא. אין ספק שיש בינינו חיבור עמוק, וקשר סבוך וחזק. וגם אהבה גדולה והמון איכפתיות.
ואיך כל זה יתפתח ומה יקרה "בסוף", (אף פעם אין באמת סוף...(: ) אני מאוד סקרן לדעת.
לפני 16 שנים. 28 באוקטובר 2008 בשעה 8:41