מתחת לפרווה

וואו זה היה חינוכי.

הכי נהנתי כשהוא צחק. הוא אמר שאני מלכה. שאני שובבה ומצחיקה. והיה לו צחוק לבבי כזה ורחב שהדביק אותי בחיוך ונהנתי להסתכל עליו דרך קצוות השיער הבלונדיני שתחמו לי את הפריים. זה כל כך כיף להביט בחיים ככה, דרך קצוות שיער בלונדיניים... אני לא מבינה למה מישי בכלל בוחרת אחרת.

הוא כתב לי שהוא רוצה לבוא היום בארבע, שאחכה לו (גם על ארבע) עם כל הלבוש והאביזרים מוכנים לשימוש ועם "חור משומן ונקי". הצבתי על השולחן בטרקלין בערך שליש מהמגרה, בלי כל אביזרי הקשירה, הספנקר האכזרי, ועוד מיני כלי משחיט לא רלוונטים. אני לא מטומטמת. (: היו לי המון חששות, ראשית מכל האפשרויות הפליליות והקונספירטיביות שבסופו של דבר ביטלתי מפאת חוסר הסבירות והוייב האמין שאיכשהו עבר ממנו (למרות שלא מסר לי שום פרט מזהה, אפילו לא שם פרטי או פון)..., וכלה בזה שיהיה לי קר או קשה או סתם לא כיף.

הכנתי את עצמי היטב, סידרתי את הבית, עשיתי חזה ומפשעה, ניקיתי את "החור", וגם שתיתי מספיק תוך כדי על מנת להפגין את המופקרות הנדרשת. לבשתי את החוטיני, גרביוני הרשת, הבירית, החזיה וגופיית התחרה, הכל באדום. (וזה הזמן והמקום להודות שוב לאלילתי משכבר הימים שהתחילה את הסט הזה, ובכך פתחה שער לעולם שלם...) . הוא איחר רק בכמה דקות. שמעתי אותו מנסה לפתוח את הדלת, מבין שהיא נעולה, ומצלצל בפעמון. מבעד לעינית יכולתי לראות רק שהוא גבוה. ירדתי על ברכי ופתחתי לו את הדלת.

הוא נכנס בצעדים מדודים.
בהתחלה ראיתי רק נעליים אלגנטיות וג'ינס. כשהוא התרחק קצת הוא נראה כמו הגרסא הגבוהה של רוברט דה נירו, כבן ארבעים. שרירי, גבוה, חסון, קשוח אך חמוד. עכשיו אני נזכרת, שכשהסתכלתי במראה לפני שהוא הגיע חשבתי לעצמי שאם מישי כמוני היתה מגיעה אלי הייתי מתאהבת במיידי. איזו כוסית אני ! במיוחד עכשיו כשרזיתי בעקבות המשבר הגלובאלי. בכלל, לאורך כל ההכנות דימיתי את עצמי לסאביות שעברו תחתיי וחשבתי כמו מי אני רוצה להיות. בסופו של דבר החלטתי להיות אני וזהו, אבל זיהיתי אצל עצמי מניירות שאולות רבות מספור.

מבטים בישניים כשהוא צבט לי בפטמות ותלה עליהם מצבטים.
גניחות מדודות בהתאם לעוצמת הכאב, בטונאליות משתנה ועם הבעה מאוד ספציפית. "אחח, הקולות הקטנים האלו", הוא אמר.
משיכת כתף טיזרית. מבט מחוייך ומתגרה. הצחקתי את עצמי בחיקויים שלי. (וגם אותו...)

הוא שם לי את הגאג הפתוח ודחף לי את הזין לפה דרך החישוק. היה לו גדול ועבה. וריח של ביצים ושיערות גם. לא נעים, אבל מצצתי. מה אפשר לעשות. רציתי להיות טובה. אחר כך הוא גם השתין עלי דרך החישוק ואז אמר לי ללקק את זה מהרצפה. ברור שרק עשיתי כאילו. בסוף הבאתי מגבת לנגב, והוא קיטר על זה שאני בוחנת אותו ומנצלת את העובדה ש"בפנים הוא ציפור קטנה". אמרתי לו שאני לא בוחנת ומאוד משתדלת ושאני מעריכה את הסבלנות שלו. הוא מאוד רצה לקשור אותי ולהצליף בי אבל לא הסכמתי להיקשר בפגישה הראשונה.

הוא נתן לי ספנקים וחנק אותי, וידיו הגדולות והעוצמתיות נעמו לי והפחידו אותי והכאיבו לי. הוא הצליף, ותלה מצבטים על הדגדגן שלי, אבל היה רגיש לתגובות שלי וכשהתחננתי שיסיר את אחד המצבטים האכזריים שכאב נורא הוא לא כעס כשבסופו של דבר הסרתי את כולם בלי רשותו.

אחרי זמן מה הכנתי לו קוקטייל הבית לבקשתו, והוא היה כבר פחות בדיסטנס. הוא זין לי את הפה כשאני לרגליו, (סירבתי ללקק לו את התחת) ואז התיישב, נינוח, ושוחחנו. (הוא אמר שמעולם לא נפתח ככה בשיחה עם נשים, והופתע לשמוע שהוא הגבר הראשון שאני נפגשת איתו) . הוא הכיר בזה שאני מנסה להתמסר ולספוג ושאני יכולה לעצור בכל רגע נתון, אך גם נראה קצת מאוכזב שאני לא סופגת מספיק ונותנת לו לעוף. (אני מכיר את ההרגשה מהכיוון השני...(: ) מצצתי לו ארוכות כשהוא יושב על הספה, ("את מוצצת לי כאילו את רוצה שאני אגמור. זה העניין? את רוצה שאני אגמור ואלך? תהני מהמציצה ! ") ולאחר מכן עשיתי לו פוט מסאג' בשתי הרגליים (בסופו של דבר הוא הסכים שאוריד לו את הנעליים... את הגרביים השארתי. איכס, רגליים של גבר. )

ואז הוא נעל חזרה את הנעליים והלך לשירותים, וכשחזר לבש את הגופיה, צבט את פטמותיי והוריד אותי על הרצפה, אמר : "נהניתי לפגוש אותך דנה, אני אמצא את דרכי החוצה" והלך.

והרגשתי קצת עצובה שאולי לא סיפקתי אותו,
ומצד שני למדתי המון על עצמי ועל איך זה מרגיש בצד השני, ועל המניפולטיביות הנשית המתנקמת בעצמה, וכאמור, היה מאוד חינוכי.

דנה. }{