הרגשתי צניחה קטנה בבטן כשנשמעה הדפיקה בדלת וקמתי לפתוח במהירות.
פעמים אין ספור כבר פתחתי את דלת קן הציפורים לבחורה. אני אוהב את השניה הזו של המתח, כשאני כבר יודע שעוד רגע קט היא תופיע מול עיניי, ואוכל לבחון אותה בחטף כמו שמאי נכסים מנוסה.
פתחתי את הדלת.
היא היתה הכי יפה מכולן. פשוט הכי יפה, כאילו היופי שלה שואב את כל החמצן ממני. מלמלתי איזושהי מחמאה טיפשית, אני כבר לא זוכר. באמת שהייתי מטושטש. שברתי כוס בנסיון להכין לה קוקטייל הבית, בזמן ששמעתי אותה משוטטת ברחבי הדירה. ( "מזל טוב, למרות שחשבתי שעדיף שנכיר אחד את השני קצת קודם" היא צעקה בטון עוקצני מהטרקלין) .
התיישבנו לשוחח וכמובן שהיו לי מלא שאלות.
"טוב אני לא אמתח אותך יותר כי בגילך זה כבר לא בריא ללב" (עוקצנית, הזונה).
היא המשיכה :
"אז ככה. נתקלתי בך בפעם הראשונה כשצפיתי בתכנית ההיא בערוץ 2 שדיברת בה. זה היה כשעוד הייתי עם האקס. הסתקרנתי, כי תמיד היו לי פנטזיות ומחשבות בנושא אבל עם האקס זה לא היה בא בחשבון. אחרי התכנית גיגלתי אותך, ואיכשהו התגלגלתי לכלוב. משם הדרך לניק ולבלוג שלך היתה קצרה. לא נרשמתי. נהניתי להיות רואה ואינה נראית. חזרתי אחורה לארכיון. במשך כמה חודשים קראתי הכל. את כל ארבע השנים. חת'כת ספר.
קראתי על המיתולוגית וכמה אהבת אותה ואיך הצעת לה נישואין על גג עם סושי ושמפניה וטבעת יהלום 61 נקודות, ועל השברון כשנפרדת ממנה, ואיך נהיית מתחלף, ואיך חיפשת ושרדת את התקופה הבודדה עד שהכרת את האקסית הבאה. קראתי על כל הקשר שלך איתה, על איך לימדת אותה הכל... הכבד הקצוץ, ה"פרה בעונש", הסירסור... כוס השפיך, המאהב שלה... כל השלישיות והבלאגן בדאנג'ן. הגאנג באנג על הבמה ביומולדת שלך... דנה הזונה... הפרידות הדרמטיות, הבלאגן שהיה עם גרושתך והרווחה, הנסיעות האינסופיות שלך. ההופעות, השירים, האלבום. (שמעתי הכל ואהבתי מאוד) . הפרידה הסופית, ואז שנת הרווקות האחרונה שלך. הפיינליסטית, העלמה. צי האקסיות, הזונות והנשלטות.
קראתי הכל, גם את האזהרות האחרונות, ובאמת חשבתי בדיוק מה שאתה כתבת שהיית חושב. שהכל נכון אולי, אבל זה כי עוד לא פגשת *אותי*. (ופניה נשארו רציניות) . אחרי שנפרדתי מהאקס חזרתי לגור עם ההורים בהרצליה, וכשחשבתי על מקום מגוריי הבא החלטתי לנסות את פלורנטין, לא מעט בזכות התיאורים שלך. תיארתי לעצמי שבטח ניפגש. זהו בערך. "
כך סיימה החלומית את דבריה ולקחה שלוק ארוך מהמשקה.
ירדתי על ברכי במחווה מופגנת, נרגש מאוד, ונשקתי נשיקות קצובות לכפות רגליה שבצבצו מבעד לסנדלים.
היא ציחקקה והתענגה ואז אמרה : "די. בוא, שב לידי " .
שוחחנו במשך שעתיים שחלפו בטיל. צחקנו, הזדהינו זה עם זה, התקרבנו. הבאתי את הגיטרה ושרתי לה שני שירים, בהתכוונות רבה. עמדנו במרפסת בערב האביבי. הירח המלא חייך מעל כשהתקרבתי אליה לחיבוק שהעביר בי צמרמורת וגל אדיר של חום. מבטינו התמגנטו. התקרבתי לנשיקה. זו היתה נשיקה טעונה, רכה אך מאוד יצרית. רטובה ומתוקה, מתנגנת ומתפתלת, ורודה ועגולה. כשהיא הסתיימה היתה לי סחרחורת, אור כזה הזוי ומטושטש בעיניים, והלב שלי קיפץ כמו גרגר פופקורן בסיר.
חייכתי חיוך זאבי ושבע רצון, ליטפתי את ידיה, גלשתי למטה לירכיה, עליתי בתנועה עוגבנית אל המתניים הנשיות, וטיפסתי למעלה לעבר שדייה המושלמים, אך היא עצרה אותי.
"בשדיים אתה לא נוגע, דן. " היא הישירה מבט שהיתה בו תשוקה והתגרות ועוצמה ואכזריות.
הוספתי למזמז אותה, עברתי לנשיקות ונשיכות מטריפות בצוואר, ידיים חזקות על התחת העסיסי שלה, גלישה חצי אקראית אל בין הירכיים הרכות כל כך, ליטוף אוהב של הפנים, כמו שמלטפים אוצר, ואז ניסיתי שוב להתקדם לעבר שדיה המפוארים.
היא התרחקה בכעס. "דן !".
הרגשתי כמו ילד קטן ונזוף כשהיא אמרה ברצינות רבה, בטון כמעט רשמי ועסקי אך עדיין מלא רגש והתכוונות :
"דן זה חשוב ואני מבקשת שתקשיב לי בקשב רב עכשיו. אני רצינית לגמרי. אני לא רוצה שתיגע לי בשדיים. אני מצפה ממך למלא את הבקשות שלי, ולא לנסות לעבוד עלי או לתחמן אותי. אתה יכול לרצות, לבקש, להתחנן, אבל אתה לא נוגע בלי רשות. אתה מבין? תענה לי, כי חשוב לי לדעת שאתה מבין. כי אם דבר כזה יקרה עוד פעם אחת, רק עוד פעם אחת... אני אלך. וכל מה שיתפתח בינינו יעצר, ולתמיד. אתה מקסים, אתה נהדר וסקסי ואתה מטריף אותי. אבל אם לא תציית לבקשות המפורשות שלי ולכללים שאני מציבה, אני אוותר עליך. אתה מבין? "
"כן" עניתי, בקול מאוד קטן, והישרתי מבט מעריץ ואמין אל עיניה. (פאק, היא נהדרת ! (: כמה ביטחון...אמאל'ה. )
עכשיו האווירה נהייתה מתוחה. היא לא עשתה דבר כדי להפיג את המתח.
"אני מבטיח לציית. באמת. את מדהימה, ואני לא רוצה שתלכי". ("אף פעם!" חשבתי לעצמי אבל לא רציתי להגיד כי זה עוד לא במקום) .
"בוא למיטה" .
היא נעמדה על ארבע על המיטה, הרימה את החצאית, הסיטה את קו החוטיני ואמרה בקול מתפנק : "לקק לי את התחת". זינקתי לרצפה, חפנתי את ישבנה האגסי בידי, נשקתי את דרכי אל החור, ודחפתי את לשוני המעריצה עמוק לתוך התחת שלה. ליקקתי בהתלהבות ובמסירות במשך דקות ארוכות, כשהיא גונחת ומצמידה אותי עוד אליה, לתוכה. "שכב על הגב" היא פקדה, התיישבה על הפרצוף, והתנוענעה עד שהגיעה לתנוחה אופטימלית. לא היה חסר לי אוויר. לא רציתי אוויר. ליקקתי לה את הכוס החלק ומצצתי את הדגדגן, היא התחילה להתלהט ולזיין לי את הפרצוף, לרכב עליו, להתרומם ולהתיישב ולצחקק ולגנוח ולצעוק. היא תפסה לי בפטמות באגרסיביות כמו במושכות וצבטה כמו שסוחטים הדק. שלחתי את יד ימין ושפשפתי את הזין העומד והמרוגש שלי.
אחרי כרבע שעה היא גמרה, הרטיבה לי את הפנים בזרם מתוק, התיישבה עוד קצת בשביל לנוח וליקקתי בעדינות. היא התרוממה והתרחקה מעט, הורידה את הגופיה ורכנה מעט כך ששדיה היו בדיוק מלפני, תלויים זקורים ומלכותיים כמלכות שמיים. ביקשתי רשות לגעת. היא סירבה ואמרה שזה לא הולך לקרות ושכרגע גם לא אבקש. היא צבטה לי את הפטמות בזמן שהמשכתי לשפשף ואמרה : "מהיום החיים שלך משתנים דן. מהיום אתה שלי. עכשיו תגמור". גמרתי בשפריץ היסטרי ואז התפשט חיוך מבוייש על השפתיים שלי והגומות שלי זרחו כמו לחיים של ליצן.
היא ליטפה את המצח המיוזע שלי בעדינות, נשכבה לצדי לחיבוק ארוך עם סינכרון נשימות, ואז אמרה : "יש לך סיבי, נכון? תביא אותו" . עברנו לסלון. היא ביקשה שאדגים לה כיצד מרכיבים אותו, ואז אמרה לי להוריד אותו, להחזיר הכל למצב ההתחלתי, ואז הרכיבה אותו עלי בעצמה. לאחר שנעלה היססה לרגע, ואז לקחה את שלושת המפתחות שלו ושמה אותם בארנק שלה.
"אני עוד לא יודעת מה יהיה בינינו, אבל בינתיים אני רוצה שתהיה מרוכז רק בי".
שוחחנו עוד קצת ואז היא אמרה שהיא חייבת ללכת כי היא צריכה לקום מוקדם לעבודה מחר. ליוויתי אותה הביתה במורד הרחוב, שהיה חמים וידידותי וקסום, כאילו העולם כולו צבוע בורוד אוורירי וזוהר. כשהגענו לחדר המדרגות שאלתי אותה אם היא רוצה להיפגש מחר לארוחת ערב שאבשל. היא עשתה פרצוף חושב. "האמת שהייתי רוצה שתבשל ותביא איתך ושנאכל אצלי, אבל הבית שלי מהפכה נוראית. לא ניקיתי מאז שעברתי לפה לפני כמעט חודש." ..
"אממ, אני יכול לבשל ולהביא ולעזור לך לסדר ולנקות כשאבוא " הצעתי.
"לעזור לי, אה? " היא חייכה. חייכתי במבוכה. "תבוא מחר ב19".
נפרדנו בנשיקה מטריפה נוספת. "ביייי.... לילה טוב נסיך" היא אמרה ועלתה במהירות במדרגות. ליוויתי אותה בעייני עד שנעלמה מטווח הראייה שלי ושמעתי את הדלת נסגרת אחריה. ריחפתי חזרה הביתה. אני מאוהב.
לפני 15 שנים. 14 במרץ 2009 בשעה 13:25