אני אוהב ליצור בחרדה ואז לקבל מחמאות מהלקוח...החרדה של לפני מעצימה את ההקלה של אחרי.
חשבתי לפרסם מודעה, "למסירה ללא תמורה-מצב רוח רע, עייפות, חוסר אמונה, כבדות, עצב...במצב טוב למרות שימוש מסיבי".....
אני לא רוצה אותם יותר....הם נקשרו אלי ולא רוצים ללכת.
נושי הגבירה משמעותית את מאמצי חיפוש העבודה שלה, ומתקדמת יפה.
היא נהייתה חדה חרוצה ואסרטיבית יותר....אני גאה בה ותומך ועוזר כמיטב יכולתי.
שלשום בגנון אמנם הבאתי איתי תיק גדוש בצעצועים אך הם נשארו ללא שימוש. לא הייתי חרמן, בכלל, וחשבתי שמסשן במצב הזה לא יכול לצאת שום דבר טוב. העייפות המצטברת והמתחדשת עדיין נוכחת כאלמנט מרכזי בהווייה שלי בימים אלו. כאמור, אם מישו רוצה אותה הוא מוזמן לקחת אותה ממני בכל עת.
שלשום התקשרה האקסית במפתיע מאוד אחרי כמה חודשים שלא שמעתי ממנה. היא נשמעה שמחה וסיפרה לי שהיא יוצאת עם מישו כבר חודשיים ושקוראים לו גיל. כשהסתיימה השיחה הקצרה הייתי מעט אמוציונאלי, ובדרך הטבע עשיתי ביד בעודי מדמיין אותה ואת גיל שולטים בי ומשפילים אותי, ואז מזדיינים בלהט ובאהבה לעייני כאשר אני איני מורשה לגעת בשדייה וגיל גומר לי על הפרצוף ומשתין עלי בעוד היא צוחקת ומחבקת אותו בהערצה.
לפני 17 שנים. 15 ביוני 2006 בשעה 9:10
