מתחת לפרווה

בבוקר התעוררתי עם ראש מלא בזוהמה, ובטן מתפוצצת. עם כל הכאב הפיזי והנפשי של הימים האחרונים, עדיין כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה פמדום, ועם פם אחת ספציפית. נוזלי גוף שונים הטריפו את מחשבותי. לא יכולתי להתרכז בכלום. רציתי נורא שתבוא, שתשב לי על הפרצוף. שתשתלט עלי לגמרי. הייתי במצברוח לעשות הכל. לבסוף היא הגיעה בצהרים. סישנה אותי באכזריות ראויה לציון (ירד לי דם מהפטמות, מה שגרם לה להכאיב להם עוד ויותר חזק) ... עדיין, ולמרות האורגזמות החזקות והחוויה המינית האינטנסיבית, הרגשתי את המלחמה הזו בבטן שלי, את הכאב שנגרם מדיסוננס רומנטי. החלטתי לסשן אותה. לאנוס אותה אם צריך. היא לא הרשתה לי לגעת לה בציצים מאז יום ראשון, והידיים התחילו להתמרד.

הרגשתי ממנה את ההתנגדות. לאחר שקשרתי את ידיה באזיקים מאחורי הגב, וקשרתי לה את הגאג ואיבטחתי עם רצועות מסקינג טייפ שחורות ועבות, לקחתי אותה למרפסת ככה ושפכתי עליה שני דליי מים, והפלתי אותה לרצפה כדי שתתחבר עם הטינופת שהיא. הוריתי לה לשטוף כלים, וקשרתי אותה עם הרגליים למיטה בזמן שאני מתקלח. אחר כך באתי למיטה, והתחלתי לגעת בה כרצוני, כאשר אני מספר לה על המפגש המהנה שהיה לי ביום שישי. היא נסגרה עם חיוך טיפשי, ואמרה שלא איכפת לה. הרגשתי קיר. אמנם מזיין אותה, אבל היא לא שם. אמרתי לה שכל מה שאני רוצה זה להרגיש אותה תחתי, שלי. דפקתי לה סטירות מצלצלות אך היא המשיכה בחוסר ההתמסרות, ואמרה שיש לה פיפי. אמרתי לה לעוף לי מהעיינים ושיחררתי אותה. כשחזרה, הודתה שזה כאב לה לשמוע. לקחתי אותה למיטה וזיינתי לה את הצורה. מאוחר יותר, אחרי ארוחת הערב, הצלפתי בה אנושות עם שוט הלוטוס בעודי מונה את הסיבות לכל הצלפה (והיו לא מעט), ואז זיינתי אותה בתחת חרך התבכיינותיה הבלתי פוסקות. השפכתי לכלבה המניפולטיבית בתוך התחת.

זהו, עכשיו הולכים לגנון.

נ.ב. יש מצב שאני סאדומזוכיסט.