קום! לא איכפת לי שאתה רוצה לישון עוד, שאתה באמצע החלום, שכואבים לך השרירים ושהמוח שלך אפוף. קום, תתעורר. עכשיו. תדליק את המחשב. תכין לי קפה. רד למכולת להביא חלב. עכשיו תתחיל לעבוד. תשקיע. זו לא עבודה שאתה יכול לעשות כלאחר יד. תענה לטלפונים. תהיה נחמד אך אסרטיבי. אל תתפרץ על המטלפנים, אפילו שכולם מעצבנים אותך בטירוף. תחזור לעבוד. יש לך עד הצהריים לסיים שני שירים. אחר כך אתה נוסע להביא את הילד מכפר גבירול. שתי מוניות שירות פלוס אחת ספיישל. וחלילה שלא תאחר, קח מרווח ביטחון.
תתקלח. אתה ג'יפה. לפנות ערב כשאתה חוזר הלקוחה באה לשמוע את השיר, ואחר כך אתה צריך לתת צומי לקופיקו, להאכיל אותו ולהשכיב אותו. כשתסיים את זה תחזור לעבוד על השיר השלישי להיום, ואתה לא הולך לישון לפני שאתה גומר אותו. הלקוחה השניה באה לקחת אותו מחר בבוקר.
כדאי שתזדרז, אתה אמור גם להתאמן על שירה. לא יודע מתי תספיק הכל, אבל זו בעיה שלך. שבוע הבא יש לך הופעה, וגם תצטרך בנוסף לעבודה השוטפת והטיפול בקוף גם ללכת לביטוח לאומי לטפל בעיקול וגם לעשות סופסוף את דוחות המס וגם לדווח מע"מ. (אם אתה שוכח מהמע"מ אתה תחטוף עונש ממני בנוסף לקנס שהם יטילו עליך) .
חכה. רד לעשרים שכיבות שמיכה. אתה נראה לי חסר ערך ורופס. למה אתה לא שרירי כמו אוליב?
גש לחברה שלך, חבק אותה. היא קצת אבודה, והיא צריכה להרגיש שאתה אוהב אותה, אפילו שהראש שלך במקומות אחרים, צחיחים, קשים. שתה מים. תכין עוד קפה. שב לכתוב לבלוג, אבל מהר. אל תשכח גם לאכול את היופלה עם סובין שלך, וקח בחשבון שמתישהו עד שתסע לרחובות תהיה רעב שוב. תתכנן מה אתה הולך לאכול, שלא תאכל בסוף משו משמין שיגרום לך להראות עוד יותר שמן ומכוער. גם ככה אני די נגעל ממך. אני די בטוח שיש גם קניות לעשות, תזכיר לעצמך אחר כך לבדוק מה צריך ולקנות את זה על הדרך. אה, ותבדוק איפה צריך לנקות ותנקה.
קדימה אפס, תתחיל לזוז. שרת אותי, רצה אותי, ככה אני אוהב אותך. כנוע, צייתן, וממושמע.
לפני 18 שנים. 13 ביולי 2006 בשעה 8:15
