עיון בארכיון מגלה שבתקופה המקבילה אשתקד הרגשתי די דומה למה שעכשיו. לא יודע אם להתבאס מחוסר ההתקדמות או לשמוח על העקביות. אולי אני יכול לחסוך לעצמי את הכתיבה ופשוט לפרסם את מה שכתבתי לפני שנה....
בסופו של דבר תמיד מזג האוויר אשם. מזג האוויר{שולט} . בתקופה הזו הוא אפילו לא מתחלף. ממש כמוני. הקיץ התל אביבי הוא דום כבד גוף ולא נחמד. מגיע, רובץ עם כל כובד משקלו, גובה את מחירו, שואב את האנרגיה, ואז הולך למקום אחר ולא שומעים ממנו. עם החודשים שעוברים מתפתח געגוע, הסבל נשכח, ושוב מקדמים אותו בברכה כשהוא חוזר, כאילו כלום. כנראה כי הוא קודם שולח את חברו המקסים אביב, לריכוך.
נדמה שגם אם אנדוד עוד אחורה בארכיון אגלה עוד תאימויות למצבי. מסתבר שאני מאוד מדבר אלי. בפוסט הראשון שכתבתי דיברתי בעיקר על איך שאני לא מצליח להישלט יותר, לאחר הפרידה מהאקסית. אני עוד לא יכול לסמן V ברובריקה הזו. לא הרבה השתנה בתחום הזה, מלבד שאז זה נראה לי כמו מצב זמני, והיום אני הולך ומפנים שייתכן וזה לא. ייתכן שאני לא באמת רוצה יותר, או יותר נכון, לא מסוגל להאמין מספיק בשביל לרצות. וללא אמונה מה שנשאר זה ספורט. בדסם ספורטיבי, כפעילות פנאי ושמירה על כושר ובריאות נפשית. שפוי, בטוח, ובהסכמה שבשתיקה.
מלכוד 22 להיום : לא אוהב אותה ואאמין בה עד שתשלוט בי, לא אתן לה לשלוט בי עד שאוהב אותה ואאמין בה.
וזה עוד רק מהצד שלי, לפני שדיברנו על אם היא בכלל מסוגלת.
god bless free femdom samples
לפני 18 שנים. 31 ביולי 2006 בשעה 7:51
