הייתי כבר אחרי שלוש כוסות סמירנוף כשתהום חזרה מהעבודה. קיבלתי את פניה במצב רוח רע, ולא ניסיתי להעמיד פנים אחרת. היא הסתגרה בשתיקתה, גם אחרי שקראה את הפוסטים. שקט מתוח ברחבי הבית, שעמום, וחוסר חשק לעשות שומדבר. היא שאלה למה לא התקשרתי אליה במהלך היום כשהרגשתי בודד. עניתי שלא ראיתי בה כתובת. לאחר כשעה של שתיקה התחלתי לדובב אותה. לא דיברנו על סקס. אמרתי לה שמפריע לי היעדר הדומיננטיות שלה בחיים. אמרתי לה שהיא לעולם לא מתלוננת, לא צועקת, לא מתעמתת, לא מדברת על מה שמפריע לה. רק צוברת ומסתגרת.
המשכנו לדבר, ולפתע הדיבור החל לקלוח ממנה. היא דיברה לעניין, בשטף, בכנות. יצא לשנינו להגיד דברים שהחזקנו בפנים הרבה זמן. זה מצחיק, הרי שנינו רוצים שהקשר יראה ממש אותו דבר, וחוסר התקשורת מפריע לשנינו. ועדיין, אנחנו כמו זרים לאחרונה. התוודיתי, שדעכה לי האמונה בה, שהפסקתי לראות בה גורם מחייך. דיברנו כ4 שעות. על הכל. אמרתי לה שאני חושש, פוחד להתמסר ולהתאכזב. אני לא כותב את הצד שלה, את הדברים שהיא אמרה, כי הם שלה ואם היא תרצה שתכתוב אותם בעצמה.
שנינו רצינו לסיים את הלילה בסשן, אבל הפעם שיתפתי אותה במעצורים שלי. היא ביקשה שאדריך אותה קצת, שאתן לה מושג מה הייתי רוצה שיקרה. סיפרתי לה שאני תמיד מרגיש לחץ לפני סשן, שאני צריך להעמיד פנים, "לזייף אורגזמה", ושאני לא מרגיש שיש לגיטימציה מצידה לרגשות שלי. שאני מרגיש שהיא מאוד מחפשת כל הזמן את הזיקפה שלי, ההנאה שלי, וזה יוצר תוצאה הפוכה. ושבגלל שכל סשן מגיע אחרי תקופה ארוכה שלא, המעצורים גוברים ואני לא מסוגל להתמסר כמו שהייתי רוצה, כמו שאני יודע, ולכן גם לה יותר קשה והמעצורים שלה גם הם גוברים.
לקראת חצות הרגשתי מוכן. ביקשתי שתבוא איתי למקלחת בזמן שאני מתקלח ומנקה את התחת. אחר כך ישבנו עוד קצת והיא שיחקה לי בזין בזמן שדיברנו, עד שהייתי באמת מוכן והיא לקחה אותי למיטה. היא קשרה אותי למיטה כשאני על הגב, קשרה לי גאג, והצליפה בי עם שוט הלוטוס על החזה ועל הבטן. הצלפות חזקות, מדוייקות, חסרות רחמים. החיוך הסאדיסטי האהוב נמרח על פרצופה, היא נאנחה אנחות שחרור, ואמרה כמה היא התגעגעה לזה ואיזה חסך יש לה. לקחה אותי לסלון לעוד שני סטים של הצלפות, הפעם על הישבן והגב. השכנות ממול התבוננו מהחלון ומחאו כפיים. ההצלפות היו מאוד חזקות, כולי כבר הייתי אדום וחם, אבל כבר הייתי בספייס, והכאב הורגש אבל בצורה נעימה... הרגשתי שהיא יכולה להצליף עוד ועוד.
אחר כך היא פרסה סדין על הרצפה, השכיבה אותי על הבטן, ושפכה את תכולת כל הנרות בבית (משו כמו 10 נרות שדלקו 4 שעות) על הגב שלי, עד שכולו היה מצופה בשעווה. לקחה אותי למקלחת והורתה לי לדחוף את הראש לתוך דלי עם שתן שלה. אחר כך שיחקה לי בזין עוד, תוך כדי דיבור על האקסים שלה ואיך היתה רוצה לראות אותי מוצץ להם... ואז הלכה לחדר וחזרה עם הסטראפאון עליה והורתה לי למצוץ. מצצתי ומצצתי וכמעט הקאתי, והיא לקחה אותי לחדר השינה וזיינה אותי בתחת בברוטאליות. אחר כך לקחה אותי לשירותים ושפכה עלי את דלי השתן, ואז במיטה תלתה עלי את המצבטים והצליפה עם הקרופ. היה כבר שלוש לפנות בוקר, היא רצתה שאגמור לתוך כוס השפיך שלי. לא רציתי שייגמר.... הייתי בספייס, יכולתי לספוג עוד ועוד ועוד.... גמרתי לתוך הכוס לעיניה המבריקות והמשועשעות.... יחד הכנו את הבית לשינה, והלכנו לישון, רגועים.
מה שהיה מיוחד אמש, זה קודם כל ההכרה שאנחנו צריכים המשכיות. שמה שלא יקרה הלילה, זה רק פרק א' של משו שאמור להימשך ולהעמיק. מעבר לזה, ההתנהלות שלה היתה מעולה. היא איפשרה הפסקות, אבל בזמן שעשתה את הפעולות היתה אכזרית וניכר היה שהיא עושה בדיוק מה שהיא רוצה, בלי רחמים. היא איפשרה לי להיות עצוב, או שקט, כך שהיה לי מרחב ריגשי והכלה. היא עבדה יפה מאוד עם האביזרים, ודיברה כל הזמן ואמרה דברים מדליקים. היא היתה משוחררת, כנה, אך גם סבלנית ובשליטה. הרגשתי שאני יכול לסמוך עליה. היא ידעה לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון, היתה רגישה לתגובות שלי, אך לא בצורה שהורידה לה את ההובלה. זה היה סשן בסיסי ומושלם. רק שימשיך.... ולא רק במיטה.
הרי מה שקורה במיטה משקף את מה שקורה מחוצה לה. ואני צריך אותה חזקה ודומיננטית, לא מוותרת לי או לעצמה. ובעיקר לא מוותרת ל נ ו. גם אני מצדי צריך להניח קצת את ההגנות, ולחזור בהדרגה להאמין...להשאיר לעצמי פתח מחשבתי שאולי זה בכל זאת זה. ואני אוהב אותה הרי, מאוד.
לפני 18 שנים. 1 באוגוסט 2006 בשעה 7:55
