תקופת החגים היא ביצה טובענית, וחג הסוכות הוא מן הסתם הקרקעית שלה. הבאתי את קופיקו אתמול, לחמישה ימים. עוד מעט אנחנו הולכים כולנו לסוכה של המשפחה של תהום. הקוף נרגש לפגוש את בנות הדוד שלה, בנות גילו. הוא כבר שעה מנסה תסרוקות מול המראה בעזרת קרם הלחות לשיער והמסרק שלה. קודם רבצנו במיטה והוא הניח את רגליו על רגלי. ביקשתי ממנו להזיז את הרגלים למקום אחר, והוא הניח אותן על הראש שלי. חוכמולוג כמו אבא השרץ.
אני כבר כמה ימים נטול אנרגיה לחלוטין וישן בכל הזדמנות אפשרית. יש לי חלומות. הם לא טובים.
אני כועס על הסתיו המתמהמה והכל נראה לי ישן מלוכלך וצפוף.
הכי הייתי רוצה ללכת לאיזו קליניקה שהייתה מפרקת אותי ומרכיבה מחדש. היו מסננים ומדללים את הדם, מנקים את כלי הנשימה בלחץ אויר, מניחים את הלב בצמר גפן, מפרמטים את המוח ומתקינים מחדש, מותחים את השרירים, מגהצים את העור, מסירים שומנים מיותרים, משפצים את העצמות והסחוסים, פורקים את הזרם הטעון בעצבים, משרים את השיניים בסנו מסיר שומנים, ואז מרכיבים הכל מחדש...
לפני 18 שנים. 6 באוקטובר 2006 בשעה 16:43
