בשישי בערב הגיעה תהום. היא היתה חרמנית ורצתה שאספק אותה, באופן חד צדדי. שתינו ויסקי שהיא קיבלה מקורס מהברמנים, ואז במיטה הגמרתי אותה ארבע פעמים חזקות, עם לשון אצבעות ויברטור ורוקט. 'אתה יודע מה ההבדל בינינו דן? שאני גומרת ואתה לא....'
אחר כך הגיע מחזר צעיר שלה לשיחה ידידותית, ואז הלכנו למסיבה.
פגשתי את אוש ואושה החמודים, וכל הזמן תרתי בעיניים אחרי תהום. בשלב מסויים לא ראיתי אותה והתחלתי לחפש. מצאתי אותה בפליירום, מסשנת יחד עם מיצי סאב חמוד. התיישבתי ליד, בלב כבד. הסשן שלהן היה יפה. מתוק, חזק במידה, ומחרמן. תהום הצליפה היטב, ועם כל הצלפה שלה על ישבנו הרגשתי כאב חד וצורב בפנים. היא לא הסתכלה עלי אפילו לרגע קט, ואשכרה חשבתי שהיא לא יודעת בכלל שאני שם. אחרי כרבע שעה הכאב היה קשה מנשוא, ויצאתי מהחדר. כמה דקות אחרי ראיתי שגם תהום יצאה. רק למחרת הבנתי שהיא ידעה היטב שאני שם, ושזו היתה פעולה מכוונת מצדה על מנת להכאיב לי.
החלטתי ללכת הביתה, תהום ראתה אותי יוצא ובאה אחרי. בבית היא סישנה אותי, סשן כואב, קשה, ללא נחמה ו'סוכר', פשוט כאב פיזי חד ונוקשה יחד עם הכאב הנפשי הנורא שכבר הייתי בו, שהיא היטיבה לנגן על מיתריו. זה לא היה סשן מיני, ולאחר שעה כבר לא יכולתי לשאת יותר, בכיתי, מיררתי, וביקשתי ללכת לישון. רק הכרית שחיבקתי הכהתה מעט את הכאב שהשתולל בי.
שבת בבוקר קמתי לפניה, הלכתי לאולפן והתחלתי לשיר עם הגיטרה החשמלית ומיקרופון. שרתי בכאב והתכוונות אמיתית. תהום התעוררה והתלבשה. שאלתי אותה אם היא הולכת. היא התיישבה באולפן והקשיבה לי שר. המשכתי לשתות את הוויסקי, למרות שהיה בוקר. בשבילי זה היה המשך ישיר של הלילה. סיימתי לשיר, וחלש וכנוע, ביקשתי ממנה להמשיך את הסשן. היא לקחה אותי למיטה, וגמרתי, ואז יזמה והכינה ארוחת בוקר, (חביתה וסלט ופיתות טריות עם גבינת שמנת ומיצתפוזים סחוט) וחזרנו לישון לכמה שעות.
בערב מיצי באה, לאחר חוויה מאוד לא נעימה שעברה במהלך היום. הילדות אכלו, ודיברנו וצחקנו, ואז סישנתי את תהום לעינייה של מיצי, (לבקשתה של תהום) ושוב סימנתי אותה בעזרת תוספות חוטי הנילון לשוט הלוטוס. היא אמרה לי שמאז הפרידה היא כל הזמן מפנטזת שאני שולט בה, מה שלא היה קודם. בכלל, כל הצד הנשלט שלה הוא מאוד 'בעייתי'. אני היחיד שהצלחתי לשלוט בה, אי פעם.
מיצי נשארה לישון על ספת הויניל האדומה, ואנחנו ישנו במיטה. בבוקר תהום עזרה לסדר ושטפה כלים מבלי שביקשתי, והבנות הלכו לדרכן.
אני פותח את השבוע בתחושה יותר טובה ונמרצת, scarlettempress המוכשרת עיצבה באנר מדליק ומשעשע להפליא, ואני מקווה שהוא יעלה בקרוב, וגם שאר ההכנות להופעה מתקדמות היטב. יהיה שואו מרגש וחזק מאוד.
שבוע טוב לכולם }}}{{{
לפני 17 שנים. 10 בדצמבר 2006 בשעה 8:48
