אתמול היה לי יום מוצלח, דברים טובים קרו כתוצאה מהפעולות שלי, והייתי פרודקטיבי וחיובי לאורך כל היום.
בערב הייתי בהופעה המצויינת של אוליב, ואחר כך הלכתי לגנון. היה אחד מימי שלישי המוצלחים, והשתובבתי עם אלילה בעליל החייכנית והמהממת, ואדריאן המדהימה, ואוליב ורועי (009 שאל אותי איזה מין סשן זה של שלושתינו...עניתי לו 'מיילדום' ( : ) והארדקווין המרשימה שפגשתי לראשונה והתלהבה מהפטמות שלי, ותייר מין החמוד שהזמין אותי למשקה... והיה סשן יפה על הבמה תחת הנהגתה של המלכה ליר, ועמוס נראה מאושר מתמיד עם כלתו לעתיד. אה, וגם הכרתי את איימי. חזרתי עם שריטות עמוקות ושורפות על כל הגב, ואני אפילו לא בטוח מי אחראית להן.. ( : סיימנו את הערב בחיבוק קבוצתי ענק שהלך וגדל (וגדל מאוד כשמאסטר ערן הצטרף) . זה כל פעם מרגש אותי, הנס הזה, שיש לאן ללכת בשלישי בלילה, ולהרגיש בבית, כסוטה, ולהחליף חיבוקים וליטופים וצביטות וספנקים עם חברות וחברים.
כמעט חודש מהפרידה, אני יכול לראשונה להגיד שאני שמח עליה, אני רואה בדיוק למה היא היתה נחוצה ונכונה, ואני רוצה להעמיק אותה ולהתמיד בה. אין דרך חזרה עכשיו. ואני מחלים. ואני מתגבר. וטוב לי יותר ככה. והגיע הזמן, ככה לאט ובזהירות, להכיר בחורות חדשות. אני פנוי.
הראתי לקופיקו את הבאנר והוא אמר שאני נראה קול. מצחיק הילד, אני אבא שלו כבר 9 שנים והוא עוד לא שם לב שאני קול?
לפני 17 שנים. 13 בדצמבר 2006 בשעה 8:28
