אני מתעורר מנשיקה של קופיקו, והוא שולח אותנו מהספה למיטה... 'עוד מעט', אני ממלמל, ובפעם הבאה שאני פוקח עיניים תהום עומדת מעלי ואומרת 'בוא לחדר השינה מאמי'. היה לילה מוזר, בחמש בבוקר צלצל הפון כמה פעמים, מחסוי. בפעם הרביעית דווקא הופיע מספר, וכשצילצלתי אליו חזרה ענה לי רון, השכן מלמעלה, שנשמע מופתע שאני מתקשר בשעה כזו. מוזר.
אני גורר את עצמי למיטה, תהום לוקחת את הכבל המאריך למכונת כביסה, וסוגרת אחריה את הדלת. אני שוקע לעוד שעה ומשו של שינה, מתעורר לקראת 11, קופיקו משחק בחרב ותהום עושה שיעורים. אני הולך להכין קפה, ומבחין שאין לי אפילו איפה להניח את הכוס כשיהיה מוכן. הבית הפוך לגמרי, הספה עוד פתוחה, צעצועים של קופיקו פזורים, הדברים של תהום פרושים, כלים מאתמול, (צלי עוף עם תפוחי אדמה ברוטב יין מוסקט) , לכלוך על הרצפה, והמון המון פרטים קטנים ומעצבנים בשדה הראייה. צפוף פה בקן, גם הקירות ידעו ימים טובים יותר, עבר כבר חודש מאז הספונג'ה האחרונה... אני מתעצבן, נואם לקופיקו על הצורך בסדר ונקיון, ונותן דוגמא אישית ומתחיל לשאוב את הרצפה ולהוריד את הזבל. תהום מצטרפת ומתחילה לעבוד על הכביסה, והקוף אוסף את הצעצועים.
עכשיו כבר יותר נורמאלי, ואני מתפנה לשתות את הקפה, קופיקו מעיין בספר 'גוף האדם' ומצחקק על מערכת הרבייה. עוד מעט נרד לשחק כדורגל, ותהום רוצה לעשות שיעור נוסף ברכיבה על אופניים כי היא רוצה ללמוד על אופנוע. השיעור הקודם הסתיים בצווחות מבוהלות שלה, ובמבטים משועשעים עד ביקורתיים מהעוברים ושבים ברחוב.
בוקר יום שבת מבולגן. יש לי איזו פנטזיה, על חיי ג'ורנל כאלו... להתעורר לבית מסודר ונקי לגמרי, משופץ ומאובזר, הילד אומר בוקר טוב וממשיך לשקוד על הציור שהוא מצייר, הבלונדינית היפה מכינה לי קפה במכונת האספרסו, אני מרגיש נקי ומלא מרץ, ומעבירים זמן איכות מהנה. בפנטזיה הכל נקי, מרווח, מסודר. ללא דאגות, ועם המון קסם והתלהבות. אבל בפועל, זו הישרדות שכזו, עם הידיעה שצריך להעניק לקופיקו את תשומת הלב הנדרשת, והרצון לגייס אנרגיות לעשות ספונג'ה, ולערב אין תכניות. בפנטזיה אני מחכה לערב, לסשן סוער ואינטימי עם אשתי הבלונדינית ומלאת ההפתעות. בפועל עד שיגיע הערב ייתכן וכבר לא ישאר כוח וחשק לכלום, וייתכן שלבלונדה לא יהיו הפתעות באמתחתה, וייתכן שדווקא יהיה לה רצון אבל אני בעצמי ארגיש מעוך, נסוג, יבש.
לאורך חיי אני מנסה לגרום לחיים להיות כמו הפנטזיה. פנטזיות נועדו להגשמה, גם אלו הנקודתיות, ובמיוחד אלו המתמשכות, המתייחסות לשגרת הקיום. יש שגרה ויש שגרה, ויכולה להיות גם שגרה טובה. אתמול בטיול הקסום הרגשתי את זה, שיכול להיות טוב, שיהיה טוב. שהתקופה היבשה הנוכחית הולכת ומשתנה. ושבכלל, היכולת שלי לבצע שינויים טובים גוברת. המצברים מתמלאים.
לפני 17 שנים. 24 בפברואר 2007 בשעה 9:57
