כנראה שחייבת לעבור איזושהי עננה, אלו בכל זאת החיים *שלי* .
בדיוק עבדתי על תפילות ראש השנה של הטריפוליטאים, כשהתקשרה פקידת הסעד לחוק הנוער. היא רצתה להיפגש בהקדם, ושבוע הבא אצטרך לנסוע לרחובות 6 פעמים הלוך חזור כי היא לא עובדת סביב אף אחת מהפעמים שאני מגיע כבר ממילא.
לאחר שקבענו התעניינתי על מה ולמה זכיתי בכבוד הפגישה איתה, שכן לפני חודש היתה פגישה עם כל הגורמים בה הבנתי שדווקא חלקו שבחים לתפקודו של קופיקו ולמצבו היציב, וכך גם היה בפגישה שלי עם המחנכת שלו לפני שלושה שבועות. היא ענתה בתוכחה מופגנת "בגלל הבלוג שלך" . כשביקשתי לדעת מה בדיוק, היא ציינה את העובדה שלקחתי אותו למועדון (כזכור, ביום שישי בצהריים, לפסטיבל קעקועים ופירסינג, לאחר שוידאתי שאין שום תכנים מיניים או בדסמים משום סוג) ואת העובדה שהוא אמר שהוא ראה בתכנית של עדי אשכנזי (שאותה בכלל לא ראה אצלי) שיש בדאנג'ן "את המצליפים הסקסים האלה" .
"אני לא הייתי נותנת לילד שלי לראות את התכנית הזו" היא גערה.
אני יודע, ואלוהים יודעת, כמה אני דואג לקופיקו, כמה אני משתדל להיות רגיש לצרכיו וקשוב לרגשותיו. כמה אני משקיע בנסיעות אליו, בזמן האיכות איתו, בחינוך שלו. אני חושב שיש לי גם מושג די טוב מתי נגרם לו נזק. ואני גם יודע כמה אני מקפיד שלא לחשוף אותו לפעילות או לדיבורים בדסמים כשהוא פה, ואת כל כללי הזהירות, ואיך החומרים המיניים במחשב שלי מאוכסנים בתיקיות נסתרות ונפרדות, וכל זה לא בגלל שאני חושב שסקס ובדסם זה רע חלילה, אלא כי אני חושב שבגילו הוא עוד לא מוכן להיחשף לזה בצורה מלאה. מה שכן, אני לא מנסה להציג לו תמונה "טהורה" ומעוותת שלי. הוא יודע שאני עוסק בדברים שלא מתאימים לילדים, ואני בטוח שהם לא נראים לו אפלים ושליליים, אלא פשוט עוד לא לגילו.
ולכן אני גם לא פוחד, לא לספר על זה בבלוג, וגם לא לעמוד מול שאלות נוקבות של פקידת הסעד.
זו רק התחושה המזדחלת הזו של 'האח הגדול עינו פקוחה' , והפחד שאולי עקב שמרנות, חוסר הבנה, בורות וצביעות, אני עשוי למצוא את עצמי נלחם על הקשר שלי עם הבן שלי.
לפני 17 שנים. 18 ביוני 2007 בשעה 12:54
