סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 17 שנים. 19 ביוני 2007 בשעה 7:58

בחלוקת הנטל בינינו תהום לקחה על עצמה את תשלום הפון. משו כמו 200 בחודש, כולל אינטרנט. לפעמים פחות. אני הרי לא משוחח להנאתי והפון משמש בעיקר לטיפול במקרים בוערים ולתקשורת עם לקוחות. לפני כמה שבועות היא עשתה הוראת קבע לאחר שכרטיס האשראי שלה חזר לחיים.

לפני שעתיים, כשבאתי לעשות את הפון הראשון שסימל את תחילת היום הפרודוקטיבי והלא שוקע שלי, שמעתי קול נשי נעים שמבשר לי שהקו מנותק עקב אי תשלום. ירדתי למטה. עקרו את הפון הציבורי שהיה פה ברחוב, והרחקתי עד ליד הבאגסי בשדרות וושינגטון. הקשתי בצייתנות לפי הוראות המערכת, ואז שמעתי במשך כרבע שעה את מוסיקת ההמתנה שלהם עם ה"בזק שלום, כל מה שתרצו, אנחנו כאן בשבילכם". עמדו לי דמעות בעיניים, של כאב, של זעם, ומדי פעם ניגבתי את הזיעה המצטברת עלי מהחום הכבד, דפקתי את השפופרת על הפון, וטיקטקתי בעצבנות על החייגנים. כשלבסוף הגעתי לנציגת שירות, היא אמרה שאכן נעשתה הוראת קבע, אבל נשאר עוד חשבון לא משולם מלפני שנעשתה ההוראה. היא גם טענה בתוקף שאמרו את זה במעמד עשיית הוראת הקבע.

חזרתי הביתה, אירגנתי מחדש את סדר הפעולות, שתיתי וודקה, והלכתי לבנק. בכניסה ישב המאבטח ולעס סנדוויץ'. חלפתי על פניו, ואז הוא התחיל לצעוק לי בצורה מבהילה שאבוא להיבדק. ניסיתי להמשיך אך הוא עצר אותי בצעקותיו. משכתי כסף, וכשיצאתי רבנו שוב. היישרתי אליו מבט ואמרתי לו "כוסאמאשך!' . הוא ספג, ואז התקרב אלי בצורה מאיימת ואמר "למה אני צריך לחטוף קללות בעבודה שלי? כוס אמא שלי? תגיד את זה לאמא שלי בבית קברות סגולה ליד פתח תקווה", ולבש מבט פגוע. שנינו נעצרנו, ונדמה ששנינו הרגשנו את הכאב של השני, והחלטנו לוותר.

משם לדואר, כשלפקידה לא היה את הפון שצריך לפקסס לו את החשבונית המשולמת, והיא משום מה חשבה שלא אבין שאני צריך להקריא את המספר של החותמת לבחורה בבזק. קלטתי שאני רגיש ותוקפני, ורשמתי לעצמי למתן את תגובותיי בכוח. חציתי את הכביש, ובשמש הקופחת חייגתי שוב 199. עוד פעם המתנתי כרבע שעה, עם אותה מוסיקה מעצבנת. לבסוף ענתה הנציגה, והבטיחה לחבר תוך חצי שעה. לא יודע אם עברה כבר חצי השעה, נראה לי שכן, והפון עוד לא חזר.

על הדרך לפחות הספקתי לעשות חלק מהמטלות שלי. קניתי שתיה, ובשר, ודבק מגע (שתהום ביקשה) , ולבנק במילא הייתי צריך ללכת. עכשיו אני חייב את הפון בשביל להמשיך להיות פרודוקטיבי בכיוונים שתוכננו. ויש לי פחות שעתיים.

כמובן שעלו בי רגשות מאוד חזקים של כעס עליה, אך ידעתי להפריד אותם משאר הרגשות, שכן היא אשמה רק שלא הבינה שהחשבון שנותר צריך להיות משולם בנפרד. קורה שטועים, אפילו שהטעות שלה עלתה לי באובדן זמן ובעוגמת נפש רבה. אבל זה מאוד קשה לי לבלוע את הכאב שהיא מסבה לי במתכוון, מה שעושה את זה צורב עוד יותר לבלוע כאב נוסף, ואני מרגיש בסוג של מצוקה.

אושה{אוש} - דבק מגע? בשביל להסניף? חחח
יפה לך חלוקת העצבים הזאת - הפרדה בין הכאב על מספר 2 לבין העצבים על הטעות בתשלום
אני בדרך כלל במצבים כאלו משתוללת והכל מתערבב לי, פתאם אני נזכרת שכועסת גם על השכן של הסבתא
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - גם אני מגיבה בערך כמו אושה. בהחלט יפה שאתה מצליח להפריד את הדברים.
בטח אני הייתי מתפוצצת על עניין הטלפון למרות שזה לא בכוונה... במיוחד עם הייתי חסרת פלאפון עקשנית כמוך :) מקווה שבינתיים כבר חיברו אותך בחזרה.
לפני 17 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - עדיין לא, שעתיים וחצי אחרי.
לפני 17 שנים
גוני​(לא בעסק) - תוכי,
להודות בחולשה זה כוח. תבקש מתהום להפסיק עם זה. עושה רושם שהרע גובר על הטוב.
המשך יום טוב יותר.
לפני 17 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - אי אפשר להפסיק את זה, יש לזה חיים משל עצמו.

ונניח שהייתי מבקש ממנה להפסיק, אז מה, היא היתה מפסיקה לחשוב עליו? מפסיקה לפנטז? הוא היה נמוג אל תוך אפלת הכלוב? ואיך אני הייתי מרגיש עם עצמי?

זה יגמר כשזה יגמר, ובדיוק בצורה שזה יגמר, ונראה לי שכל האופציות פתוחות. נשאר רק לחכות ולראות.
לפני 17 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - אוף, איזה יום...

חיבוק.
לפני 17 שנים
T O M​(שולט) - יש משפט יפה שמייחסים אותו לניטשה:

כשאתה מסתכל אל התהום
גם היא מתבוננת בך.

אתה הסתכלת ופינטזת על סיטואציה כזאת.
התגרית בפחדים האלה.
עכשיו הפחדים שלך בוחנים אותך בחזרה.
לראות אם תצליח לעמוד בהם.

לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - תקנה כבר סלולרי!
לא מבין איך אתה מסתדר בלי זה,
במיוחד טיפוס נייד שכמוך, עם לקוחות שמחפשים אותו, נסיעות לרחובות שלוקחות שעות...
גם סתם להתקע איפה שהוא ולאחר ולהיות בלי היכולת להודיע, זה לבד שווה את הבלגן.

ולגבי כל המצב
אתה אכן מזוכיסט, בכל רמ"ח איברייך.
סובל,
ונהנה מכל רגע...
מקווה שזה ייגמר לכם טוב, כי פוטנציאל ההחלקה לתהום (...) מאד גדול.
לפני 17 שנים
פרנקי - הנייד שלי עלה 350 שח. זה לא סיפור .
אפשר להשאיר את הקו לאינטרנט בלבד וזה מוזיל גם את דמי האחזקה.
המשחק הזה, אם הוא לא מסב הנאה לכולם, הוא חסר תכלית. נכון שיש לו חיים משל עצמו אבל אתה עדיין חופשי להחליט אם אתה רוצה להיות חלק ממנו. תהום יכולה להמשיך להרגיש חזקה וזוהרת גם בלי לעשות את זה על חשבון שפיותך.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י