ישנתי כמה שעות אחרי שהחזרתי את קופיקו, והתעוררתי שבור לב עם השיר הזה מהאייטיז.
בדידות עומדת ליד החלון
מסובבת את ראשה כשאני נכנס לחדר
אני רואה בעיניה שחיכתה לי
עומדת בזווית לפנות ערב
והיא פונה אלי וידה מושטת
כף ידה חצויה עם פרח, עם להבה.
בדידות עומדת במסדרון
ואני מוכה שוב בצלילתה השחורה
במבטה הארוך והקר ושתיקתה
אני לפתע נזכר בכל הפעמים שנפגשנו
והיא פונה אלי וידה מושטת
כף ידה חצויה עם פרח, עם להבה.
והיא אומרת "באתי ליישר דבר עקום"
והיא אומרת "באתי להאיר את הלב האפל הזה"
והיא תופסת את פרק ידי, אני מרגיש אותה צורבת בי את פחדי
ואני אומר "מעולם לא חשבתי שאפגוש אותך כאן"
ואני מסתובב לקהל שצופה בי
הם יושבים בצוותא בחושך, בחום
ורציתי להיות שם ביניהם
אני רואה איך עיניהם מתאספות לאחד
והיא פונה אלי וידה מושטת
כף ידה חצויה עם פרח, עם להבה.
לפני 17 שנים. 10 ביולי 2007 בשעה 10:51