חשבתי על זה הרבה.
אפילו חשבתי על זה תוך כדי שזה קרה.
בפעם האחרונה שהיינו ביחד זה היה על הגג של הבניין שלי.
אני זוכרת את הערב הזה טוב, הוא גם היה ממש לא מזמן.
בגלל שידעתי שזאת הפעם האחרונה לא היה אכפת לי כלום.
העניין לא היה הסקס, אבל רציתי להיות
הילדה הכי טובה שאני יכולה ובכלל שhumanly possible. שתזכור שאני דווקא בסדר:)
ובאיזשהי נקודה, זו שיצא לי לחשוב עליה(ורלוונטית לאתר זה),
אצבע אחת שלי הייתה בפה והשנייה על הדגדגן
ואתה היית בתחת שלי. שזה דבר מפחיד בפני עצמו בשבילי.
העניין הוא, שהיינו במרחק סנטימטרים מהגדר הנמוכה שמונעת מהאנשים ליפול מהגג.
ניסיתי להושיט ידיים קדימה כדי לתפוס את המעקה שלה. כמה פעמים הורית לי להחזיר אותן למקום. וחשבתי, תוך כדי, אם אתה יודע שמה שאני רואה עכשיו זה שמיים כהים ועמוקים וצמרות עצים מתחתיי שמובילות הישר לרצפה.
מן מצב כזה, שבו אתה רוצה להחזיק. כי מפחיד לא ליפול. בכל פעם שחשבתי לשלוח את היד ולאחוז תהיתי לעצמי אם אתה יכול להרגיש כמה אני מפחדת באותם רגעים בלי לראות את הפנים שלי, בלי לתפוס בשיער או במותניים.
מהר מאוד הבנתי שגם אם אתה לא מבין שאני מפחדת וממה, יהיה בסדר למרות הערפול.
ובדרך כלל הייתי עוצרת. בכלל לא הייתי מנסה,
זה היה לסמוך או ליפול, כלומר, להפיל.
בסוף אמרתי שמפחיד.
אמרת לעשות את מה שרציתי בלי שביקשתי.
אם זו לא הייתה הפעם האחרונה הייתי מבקשת ממך להחזיק לי את הידיים ולתת לי להמשיך לפחד.
הרגע הזה מעניין אותי.
הרגש הזה מעניין אותי.