בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Growing pains coda

morbidus
לפני 4 שנים. 29 ביוני 2019 בשעה 3:06

הרבה זמן שלא הייתי דפוקה על שיט ככה.

הרבה זמן לא התחרטתי על המעשים שלי ככה.

כבר שכחתי שאני לא יודעת להגיד לא.

הרבה זמן לא התגעגעתי ככה למישהו.

הרבה זמן לא הרגשתי כל כך לבד.

אני לא יוצאת ממעגל התמותה

וחבל. חבל שאני לא מצליחה למחוק.

את המציאות, את עצמי וכל זכר למה שבניהן.

 

המובן מאליו - יש לך נפש של אמן
נפש בצבעים עזים ולא דהויים כמו של רובנו
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י