לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 5 שנים. 27 בדצמבר 2018 בשעה 23:23

"מוזר...?" 

"זה מוזר?" 

 

"כןןןןן!!!" 

 

זה מוזר.

אתה מוזר.

את מוזרה.

ואתם. אתם. פאקינג. מוזרים! 

 

אפשר לשחרר אותי כבר מהשאלה המטומטמת הזאת??

יאללה... תתקדמו 

 

# בואו. נהיה מוזרים ביחד. דווקא כיף פה 🤡

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י