בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 4 שנים. 10 במאי 2019 בשעה 2:59

כמה עצוב זה לאבד משהו שאף פעם לא היה שלך? 

 

 

 

 

 

 

לאבד אפשרות

Netrunner​(נשלט) - כן
לפני 4 שנים
Chucha - אני לא חושבת שזה עונה על השאלה דיפ
לפני 4 שנים
Netrunner​(נשלט) - זה עצוב לאבד גם אפשרות צוצ
לפני 4 שנים
Netrunner​(נשלט) - לדעתי לפעמים גם הרבה - למשל אהבה
לפני 4 שנים
Chucha - או. עכשיו אתה מתקרב.
תרחיב?
לפני 4 שנים
שמעון רביזדה​(אחר) - קרה לי בתחילת השבוע..לפספס הזדמנות זה די כואב :/
לפני 4 שנים
Chucha - קורה לי כל הזמן...
אבל אנחנו אוהבים כאב, אנחנו 😉
לפני 4 שנים
קצר וקולע​(נשלט) - אמש חוויתי זאת...
לפני 4 שנים
Chucha - שלך לפחות היה קצר וקולע?
לפני 4 שנים
קצר וקולע​(נשלט) - האמת חוויה שנמשכה חצי לילה, אך מאכזבת, כנראה באתי עם יותר מדי ציפיות...
לפני 4 שנים
Chucha - אווו
Do tell
לפני 4 שנים
קצר וקולע​(נשלט) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י