אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 4 שנים. 11 במאי 2019 בשעה 12:19

אף אחד לא רואה את זה אבל בגוף שלי כולו זמזומי חשמל
זמזומים זוממים מזימות
תזזיתיים
רוטטים
בחוץ קליפה שמורה
לא מסגירה
משדרת מראית אחידה
בז בז בז
אני מרגישה אותם בברכיים
בשיפולי הבטן
בירכיים
במעלה החזה
בצוואר
בעורף
בפלחי הישבן
בפטמות העומדות
בקצות האצבעות
בשורשי השיער
השיער שלי מחשמל
אי אפשר לגעת
אפשר רק לאחוז בשורשים, קרוב לקרקפת- ולמשוך למעלה חזק
ליישר את הזרמים
המרטיטים
למיתר מתוח אחד
חזק וגמיש
מקצות השיער
עד קצות ציפורני רגלי
מיתר מתוח
לנגן עליו

פשוט אורי​(שולט){-GODDESS​-} - למה שזה יפחיד מישהו, שאת מחשמלת..
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י