טו?ב??ל?רו?ן - אקרא לך.
כמוהו - ארוך, זוויתי ושחום.
כמוך - ארוז היטב בחליפת שלושה חלקים,
חטא מיותר בריח דיוטי-פריק ושדות-תעופה.
כמוהו - מעורר, עתיר אנרגיה, וקשה
ומזיק לבריאות,
כמוך - מתוק.
לפעמים מתוק מדי.
כמוהו - אשליית שפע ילדותית,
כמוך - מציאות מלאה פירורים דביקים,
ואכזבה.
אני, נרקומנית של שוקולד, מעידה:
יש פי אלף טובים ממך.
ליידי גודייבה, למשל.
אם כי בעת הדודא המכרסמת מבפנים,
את הקריז אני טוחנת עם ממתק עממי,
מה שהכי זמין מהפיצוציה הקרובה,
ועל הזול משלמת ביוקר.
לפעמים אפילו מקס ברנר,
שאני זוללת עד בחילה,
משאיר בי טעם לוואי. טעם רע.
("אוהבים אותך, נרקומנית")
כמוהו - אותך אי אפשר בבת אחת,
חייבת לשבור חתיכה חתיכה,
ולהסתכן ב??ל?א?ב??ד את השיניים.
כמוך -
עדיף למצוץ
לאט-לאט.
?
cantankerous
כל כך הרבה זמן אני לא כאן, לא בעניין.הי ג'ינג'ית, הסתבכתי עם מה שרציתי להגיד לך, התחלתי עם חריזה על האישה הכתומה האדומה, ועל הכריזמה המדהימה, על המשיגנע האיומה, והכול פתאום נשמע לי "מה?", "מה?" – קליל ושטחי ובלתי מספק, לא חודר לעומק, נשאר בבריכה של הילדים, בתיאורים הרדודים. ויתרתי ושוב התחלתי מחדש, עזבתי בצד, במחברת, על דף, מאחורי חשבון ארנונה, ושוב נדחה למועד מאוחר. חלפו במהרה הימים מאז קבלתי את המעטפה, ועכשיו אני לא יודעת אם השטויות שלי תספקנה להיכרך בספרך, ספר היובל הגדול, אבל כותבת, סופסוף, משתחררת מהצורך שזה ישמע יפה.
הי ג'ינגית, התאהבתי בך במבט ראשון. היה זה בסוכות 2000, זוכרת? חזרתי הביתה עם המון רשמים, וביניהם זהר אחד בוודאות: את! כן, עשית עלי רושם, ראש-גזר, מצאת חן בעיני עוד לפני שהכרתי אותך, תפסת אותי, פה גדול, עם הביטחון העצמי, עם כושר הביטוי, עם הנוכחות והכריזמה הלוהטת שלך. כשאת נכנסת לחדר – כולם מרגישים. מייד מסובבים את הראש ומנסים לנחש את התופעה הזו, את השלהבת האנושית מייד אין קנדה. למה נדבקנו, לא ברור לי. לכאורה אנו באות מעולמות שונים, את דתיה-לייט סקסית עם חמישה ילדים, ואני... נו טוב, את יודעת מה אני. אבל משהו ישיר וקולע, העובר מלב אל לב, מנשמה אחת לרעותה, מגשר על פער הגילים ואורחות החיים בקלילות זדונית. מספיק לי רק מבט אחד ממך בעין חצפופית, והנה חיוך נסתר שהולך ומתפשט על הפנים, איזו עוקצנות מענגת, איזה חוש הומור אפל, כזה שלעולם לא מזדקן, מספיקה לי התחלה של פטפוט בשפת הסלט שלנו שרובו אנגלית ומיעוטו עברית ומשובצים בו אף פתיתי יידיש, והנה שוב כמקודם את שובה את לבי. מה יש בך, מג'נונה ג'ינג'ונת, ובעצם מה אין בך... אני מאחלת לך שלא יחסר לך דבר מה לעולם. מותק – החיים כל הזמן מתחילים, נכון?
אוהבת אותך, גם אם לא מתקשרת, גם אם מבריזה, בלב תמיד נשארת
חברתך,
זאבה
יבוא מן הפרופיל הקודם, תרגום מצרפתית:
Lea / Louise Attacks
It is not terrorist, it is not anti-terrorist
It is not a integrist, it is not alone on ground
It is not convenient, not it is not like Aude
She is not cold, she is not hot for naked realist
She is not a creditor
She is not mechante, but whore what she is shitting
Lea
It is not temporary, it is not like my mother
She is passagere, she is pacifist,
She does not agree, she is passionnee
She is not fute fute, she is pathetic, she does not like all my tics
She is not solitary, she is not interdependent, she is lazy
She is not reciproque, she is not in blister
She is not area PACA, she has which has to fly away
Lea
It is Parisian, it is not presentable,
It is not pretty, it is not ugly either,
It is not has left, it is not has right,
it is not awkward
Lea
It is not terrorist, it is not anti-terrorist
It is not pretty, it is not ugly either
It is not always drole, it is not free
It is not tentee, it is paternalist
It is not inspiree, it is patient
It is pasticheuse it is not target, it does not make the policy
It does not have it flies, it passing shot
It is pastime, it is passable
It is not stable, it is not everywhere
It says that it will leave or it is same step come
It is partisane, it is not presentable
And Ca I did not already say it to you
That it is Parisian, it is Parisian
It is not terrorist, it is not terrorist
וזה המקור - שווה לחפש ולהוריד באי-מיול, גם לא לדוברי צרפתית:
LÉA - Louise Attaque
LÉA
Elle est pas terroriste elle est pas anti-terroriste elle est pas intagriste,
elle est pas seule sur terre elle est pas commode, non elle est pas comme Aude elle est pas froide, elle est pas chaude pour une nuit realiste elle est pas craditeur elle est pas machante, mais putain qu'est ce qu'elle est chiante
LÉA
Elle est pas intarimaire, elle est pas comme ma mare elle est passagare, elle est pacifiste, elle est pas d'accord, elle est passionnae elle est pas fute fute, elle est pathatique, elle aime pas tous mes tics elle est pas solitaire, elle est pas solidaire, elle est paresseuse elle est pas raciproque, elle est pas en cloque elle est pas d'la region PACA, elle a qu'a s'envoler
LÉA
Elle est parisienne, elle est pas prasentable elle est pas jolie, elle est pas moche non plus elle est pas a gauche, elle est pas a droite, elle est pas maladroite
LÉA
Elle est pas terroriste, elle est pas anti-terroriste elle est pas jolie, elle est pas moche non plus elle est pas toujours dra'le, elle est pas libre elle est pas tentae, elle est paternaliste elle est pas inspirae, elle est patiente elle est pasticheuse elle est pas cible, elle fait pas la politique
LÉA
Elle est parisienne, elle est pas prasentable elle est pas jolie, elle est pas moche non plus elle est pas a gauche, elle est pas a droite, elle est pas maladroite elle l'a pas vola, elle passing-shot elle est passe-temps, elle est pas stable elle est pas passable, elle est pas partout elle dit qu'elle partira ou elle est mame pas venue elle est partisane, elle est pas pas pas sortable et a j'vous l'ai pas pas daja dit qu'elle est parisienne, elle est parisienne
elle est pas terroriste, elle est pas terroriste
LÉA
Elle est parisienne, elle est pas prasentable elle est pas jolie, elle est pas moche non plus elle est pas a gauche, elle est pas a droite, elle est pas maladroite
הזבל פתאום התקשר, החוצפן חסר הגבולות העירני באישון לילה. הוא ברומניה ומתגעגע אלי נואשות. (וואלה יופי, אז מה חדש בזה?) בקול בכייני ועצוב הוא שואל איך אפשר להוציאני מראשו. "כל הזמן אני חושב עליה, עליה..." מזל שהוא לא שר.
"ומה עם הטיפול הזוגי שלכם?" שאלתי בעוקצנות, "ומה עם לתת לזה צ'אנס אחרון?" המשכתי לחדד את הפואנטה. "אמממ... לא בדיוק טיפול זוגי", הוא מסתבך בלשונו, "יותר טיפול משפחתי". כן, בטח, כמה זיבולים אפשר לאכול? סיר מלא, מסתבר. תשכחו מן הפואנטה.
זהו. לא היה לי מה לומר על זה, לפחות לא משהו מקורי. אז גם לו סיפרתי איך נשרפתי קצת אתמול בים. ואיך רקדתי שלוש שעות על החוף, סאחי לגמרי אבל מסטולה מהקצב, ואיך קבלתי מחמאות והצעות פליליות מכנופית זכרים קארחאניסטים שיכולים להיות הילדים שלי. "כל יבנה שלך, נשמה!" הם הבטיחו בתמימות נעורים, וגם "רוצה להוריד ראש?"
עכשיו במקום להירדם אני משחילה צדפים על חוט. דינדין משחקת ונושאת צדף בפיה. שוב אני מושכת חצי מטר חוט רטוב מלוע החתולה המלעלעת.
די, נמאס, פאתטי. צאו לי מהחיים!
("...וגם את, מטומטמת, תפסיקי לענות לטלפונים שלהם", שוב אני השפויה נוזפת בעצמי המזוכיסטית)
ולכל השאר מאחלת ליל מנוחה מתל-אביב הבנויה לתלפיות,
(הלילה אני נשארת עם רייג' אגנסט דה משין, פרוג'ידי, כמה צדפים, וקצת חוט ברוטב רוק חתולים)
... קרעת אותי שוב. לא יכולתי להמשיך לדבר. ולא כי לא נשאר כבר מה לומר, זה הבכי שטלטל אותי, זונה נפקנית. הכאבת לי שוב, פצעת אותי, ואני הן לא הכאבתי לך מעולם, לא עשית לך כל רע, לא בגדתי מעולם ולא עלה על דעתי להעדיף אחרת על פניך. את בדיוק כמו ע', ודאי מצמרר אותך לשמוע, אבל בדיוק. דורכת ופוצעת בשם האהבה. הפשעים הכי איומים נעשים בשם ה"אהבה", אז בשביל מה בכלל כל האהבה הזו. נמאס לי לקבל את היחס הזה, נמאס לי לשמוע "אבל אני אוהב/ת אותך מאד" לפני ואחרי השוס שאני חוטפת. נשבר לי להיות בסדר, ושקולה והגיונית, ולחשוב מה טוב בשבילך ולוותר לך ולוותר על עצמי שוב ושוב, ובתמורה לקבל את זה שידרכו עלי ויוותרו עלי כל שבועיים ואחרי זה יזחלו בחזרה עם איזה "התגעגעתי" עלוב שממיס את ליבי. נמאס לי להיות השעיר לעזאזל, התירוץ האדיוטי ללמה הנישואים שלכם נכשלים. קל לתלות בי את האשם, כל כך קל. כאילו אני היא זו שבגללה הכל קורס, ושהעדרי יביא לפתרון סופי לכל הבעיות שלכם. החשבון הזה של: כל הבעיות מינוס זאבונת בחיים שווה אושר גדול, זו המתימטיקה שלכם? פחחח...
אני יודעת שזה לא משהו ספציפי שעשיתי שמהווה איום. זו אני, עצם קיומי - שמהווה אלטרנטיבה הזויה לחיים הזוגיים הבורגניים והמשעממים שלכם. מה אני יכולה לעשות בקשר לזה שאני מדהימה, חכמה, יצירתית ושונה מכל מה שאי פעם תפגשו. זה שנדמה שאני נכונה לכל תעלול ופתוחה לכל שטות, זה שאני מגלמת את "טעם החיים" - כנראה זה מה שמאיים. זה מספיק חזק בשביל לפנטז על מה שאפשר היה לעשות איתי, וכמה רחוק אפשר היה להגיע, אבל לא מספיק בשביל לחיות איתי את החיים הרגילים.
נמאס לי להתאפק ולהגן עליך מפני עצמך. נמאס לשתוק ולא לכתוב את אשר על ליבי פן יקרא ויתחרפן. קשה לי במבוך העצב ותחושת האובדן והנטישה הזו ובא לי לנקום ולספר לכולם, גם לבעלך, את כל האמת עלינו, ועליך, גברת "בואי נשתגע" אצלי באס.אס.אס שאת שולחת כשהוא במשמרת לילה ולבוא אלי עם שמונה זרועות תמנוניות חרמניות. לכי לעזאזל עם האהבה החזירית הזו, שלא טובה לאיש. יש לזרוק לפח האשפה את כל ה"אהבה", ואת כל החברות ה"אמיתית" שלנו, ואת כל התמיכה הרגשית שהענקתי, להשליך לאסלה ולהוריד את המים.
אז סעו לכם ללונדון ותיהנו מספיק גם בלי ההמלצות של מי שחיה באנגליה שנתיים, תעשו מה שכל התיירים עושים, כי מה שטוב בשביל כולם יהיה סבבה גם בשבילכם. כן, סעו לכם עם קביים חברתיים כדי שחס וחלילה לא תתמודדו זו עם זה לבד. בסוף הרי החופשה נגמרת וכולם חוזרים לבינוניות הרחומה והמעייפת.
מוטב שתכעסי עלי ותשנאי אותי בשל דברים אלו. אולי ככה תחזיקי את עצמך מלפנות אלי שוב.
... בכעס גדול ובאכזבה בוכייה, ביד חזקה ובזרוע נטויה ובאותות ובמופתים,
משותקת אך לא עוד משתתקת,
ז. אפורה
הסבירה יפה עטרה אופק: אין דבר כזה "נבצרות" בעברית. המונח הקרוב ביותר הוא "אימפוטנציה".
אז יופי.
עוד לא החלטתי אם אני חוזרת או הולכת.
פרטים (כנראה) בהמשך...
ב??ט?ר?ם ב??ק?ר (מ?ש???יר?ת ב?ו?ד?ל?ר – פואימות בפרוזה)
ל?א?ח?רו?נ?ה, ה?נ??ה נ?ש??א?ר?ת??י ל?נ?פ?ש??י ! מ?ה?ר?חו?ב ב?ו?א י?בו?א א?ל א?ז?נ?י קו?ל מ?ש???ק ה?מ??ר?כ??בו?ת ה?מ?א?ח?רו?ת. ה?נ?נ?י ו?א?ה?י?ה ב?ו?ד?ד ל?נ?פ?ש??י ש??עו?ת א?ח?דו?ת ר?צו?פו?ת ו?נ?פ?ש??י ת??ה?י נ?ז?ו?נ?ית מ?ה?ד??מ?מ?ה – א?ם ל?א מ?ה?מ??נו?ח?ה ו?ה?ש???ל?ו?ה. ל?א?ח?רו?נ?ה, ה?נ??ה ח?דו?ל י?ח?ד??ל מ?ה?צ?יק ל?י ו?ל?נ?פ?ש??י מ?ר?א?ה פ??נ?י ה?א?ד?ם, ו?א?ם א?מ?נ?ם י?ס?ו?ר?י נ?פ?ש??י ח?דו?ל ל?א י?ח?ד??לו?, א?ב?ל ה?י?ה י?ה?יו? ה?י??ס?ו?ר?ים ה?א?ל?ה י?ס?ו?ר?י ש??ל??י ו?י?ס?ו?ר?י נ?פ?ש??י ש??ל??י. ל?א?ח?רו?נ?ה, ה?נ??ה מ?צ?א א?מ?צ?א ל?י א?ת מ?נו?ח?ת נ?פ?ש??י, ב??ה?יו?ת?ה? צו?ל?ל?ת ב??ג?ל??י ה?א?פ?ל?ה. ל?ר?אש? ו?ר?אש?ו?נ?ה ה?ב?ה נ?א ו?א?ס?ג??ר א?ת ה?ד??ל?ת ב??מ?פ?ת??ח? א?ח?ת ו?ש??ת??י?ם ; ה?ר?ג??ש? א?ר?ג??יש? ב??ק?ר?ב??י, כ??י י?ש? ב??ד??ב?ר ה?ז??ה ב??כ?ד?י ל?ה?ג?ד??יל א?ת ב??ד?ידו?ת?י ו?ב?כ?ד?י ל?ב?צ??ר א?ת כ??ל א?ל?ו? ה?ג??ד?רו?ת ו?ה?מ??ח?יצו?ת, ה?חו?צו?ת ב??ינ?י ו?כ?ל א?ש??ר מ?ס??ב?יב ל?י. _ _ _ א?ל??ה ה?ח?י??ים ה?נ?ו?ר?א?ים ! ז?את ה?ק??ר?י?ה ה?א?י?מ??ה ! י?בו?א נ?א ל?פ?נ?י ז?כ?ר ה?ד??ב?ר?ים, א?ש??ר ה?יו? א?ת??י ב??יו?ם ז?ה ש??ג??ז. _ _ _ ה?ת?פ??א?ר?ת??י (ו?ל?ש??ם מ?ה ה?ת?פ??א?ר?ת??י ?) ב??ד?ב?ר?י נ?ב?ל?ה מ?ז?ה?מ?ים א?ח?ד?ים ש??מ??י??מ?י ל?א י?צ?או? מ?ת??ח?ת י?ד?י, ו?כ?ח?ש? כ??ח?ש??ת??י ב??פ?ח?ד??נו?ת נ?מ?ב?ז?ה ש??ב??ל??ב ד??ב?ר?ים א?ח?ר?ים, א?ש??ר י?ד?י א?מ?נ?ם חו?ל?ל?ה או?ת?ם ו?ב?ה?נ?א?ת נ?פ?ש? ג??מו?ר?ה – ז?את ה?ה?ת?פ??א?רו?ת ל?ש???ו?א, א?ש??ר ב??פ?ל?יל?ים ת?ו?ב?א, ו?ר?מו?ס ב??ר?ג?ל?י?ם כ??ל ד??ב?ר ג??ב?ה? א?ש??ר ב??א?ד?ם ! _ _ _ ק?ש??ה רו?ח? א?נ?כ?י ו?ג?ם ב??ח?ל א?ב?ח?ל ב??ח?י??ים א?ש??ר מ?ס??ב?יב ל?י ו?א?ש??ר ב??נ?פ?ש??י א?נ?י. ו?רו?ח?י ה?נ??כ?א?ה ה?נ??ה ה?יא ב?ו?כ?ה ו?מ?ת?ל?ב??ט?ה ו?דו?ר?ש??ה ל?ה? א?ת ת??ק?ו?נ?ה? ב??ב?ד?ידו?ת?י ז?את, א?ש??ר ב??ד?מ?י??ת ה?ל??י?ל?ה ש??מ??ס??ב?יב. א?ת??נ?ה, נ?פ?ש?ו?ת א?ל??ה ה?א?נ?ש??ים, א?ש??ר א?הו?ב א?ה?ב?ת??ים ו?ג?ם א?ת ש??יר?י ש?ו?ר?ר?ת??י ל?ה?ם, ס?מ??כו?נ?י נ?א, או?ש??ש?ו?נ?י ו?ג?ר?ש?ו? נ?א מ?מ??נ??י א?ת צ?ל ז?ה ה?ש???ק?ר, הו?א פ??ר?י ה?ח?י??ים ה?נ??פ?ס?ד?ים י?ח?ד א?ת ב??נ?י א?יש?, ו?א?ת??ה, א?ל?י ה?ט?ו?ב, ת??נ?ה ל?י ו?א?ח?ב??ר נ?א ש??נ?י?ם ש??ל?ש??ה ש??יר?ים י?פ?ים, א?ש??ר הו?כ?ח? יו?כ?יחו? ל?י א?נ?י, כ??י ל?א ה?פ??חו?ת א?ש??ר ב??ב?נ?י ה?א?ד?ם א?נ?כ?י, ו?כ?י ל?א ש??פ?ל ו?נ?ב?ז?ה א?נ?י מ?כ??ל א?ל??ה, א?ש??ר ש??נ?א א?ש??נ?א או?ת?ם ב??ל?ב??י.
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/527/867.html