...
תותב נולד: עונה 1
הכל באשמת המלט!
אמרתי לו שלא כל כך בא לי, אבל הוא הצליח לשכנע אותי שהכל עליו. בהשראת "איש הקוביה" (לוק ריינהארט. ספר מסוכן) זרקתי מטבע, יצא פאלי. נו, שויין. שיהיה. בתנאי שאני לא ממש מארחת (שם המטבח, תשרתו את עצמכם). אני תפקידי לנגב את... הרצפה, קרי לספק את המיקום ואת הקופירייטינג לשם הכה-מוצלח.
כך או כך העונה הראשונה של "תותב נולד" הסתיימה בהצלחה בחמש בבוקר, כשהצלחתי לגרש את אחרוני הקרואים (הקרועים) מן הגג. אוטוטו הגשמים והרוחות מן הים, והגג לא יהיה שמיש עד האביב. ובחורף, אללי, אוכל לארח בקושי מחצית מן החוליגנים (מתחילה הרשמה לערב קריוקי. מספר הכרטיסים מוגבל).
בסך הכל היינו 16, לא כולל 3 אורחים מן החוץ שכיבדונו בנוכחותם לחצי שעה. שוב הגג הגיע לתפוסה מלאה. תמהיל האורחים כלל פרצופים מוכרים וכמה חדשים, אפילו מאד חדשים (מודה באשמה. את אשקרה דירדרתי באופן אישי לכלוב רק לפני שבוע).
וכעת לתוצאות...
(מתח, התרגשות, תיפוף עצבני הולך ומתגבר, ווושששש.. סקאדאדם!)
במקום הראשון מכל בחינה אפשרית זכה יוזם והוגה האירוע (מתפלאים? ככה זה בתשקורת).
נימוקי השופטים: סחתיין על ההשקעה, פלייבק מקצועי, פיאה בלונד דבש וכובע מצחיה (ששכחת אצלי, מותק) קול נעים - (בחירה מעולה בשיר ו... זכר את כל המילים!) תנועות מעניינות ומעשים מגונים במיקרו-דילדופון.
במקום השני זכה הצמד המלכותי והקיים בדואט נפלא "שיר ערש" / אלתרמן וארגוב.
נימוקי השופטים: שילוב קולות מדהים שסחף תשואות ("שיכבו את הפנס!") אם כי הזמרת עמדה קפואה ושלובת ידיים בסגנון עדות יום הזיכרון. בפעם הבאה קצת תנועה, חומד, ותגיעו למקום הראשון.
במקום השלישי בוגי עם "השמלה הסגולה" והקטע של אפרים שמיר.
נימוקי השופטים: הזמר הכניס אותנו לאווירה אינטימית בקולו המלחשש.
פרס ניחומים לבעל המבטא האמריקאי, על האלתור, העוז והגבורה.
פרסים נוספים ש(לא) חולקו:
בקטגורית "רוקדים עם תותבים" - לכלבונת "בוטן" על ביצוע מ-א-מ-ם ל"שיר לשלום".
בקטגורית המערכונים: ליצור המאוס והמפליק הגאוני שלא מפסיק לחרב לי את כל הצעצועים בבית
(די! בפעם הבאה תביא את הציוד שלך, או שתסתפק במחבת, פומפיה ומרית. שאם לא כן אצטרך להפעיל עליך את מפריד הביצים, מפצח האגוזים וכותש השום) על הקטע "הדשא של השכן ירוק יותר".
בקטגורית מסורת ישראל ותולדות האומה זכיתי אני, זאבונת אפורה
(על המחרוזת: "ישושום מדבר וציה", "אתן במדבר נטע ארז", "ימין השם עושה חיל", "כחול-ולבן זה צבע שלי", "האו-האו נגילה", ו-"שיר הפרטיזנים").
בקטגורית "יצירה מקורית" זכתה השופטת שאפתה עוגת-שוקולד.
(השופטת זוכה? אמרתי לכם, ככה זה בתשקורת)
תם הטקס.
תודה לאורחיי הנעימים, תודה שבאתם, תודה על השתיה (במיוחד על הערק. קמתי עם פיצוצון במוח) ומלאי הפחמימות (קחו יא-נבלות. ועוד אומרים לי: לא, אלינו הביתה זה לא נכנס), תודה שלא הרסתם שום דבר חשוב (חוץ מן הקרופ, ינעל-דין-ברבור-יא-חתיכת-זבל! כבר הרסת שוט זנבות וכף ספנקינג עתיקה מחו"ל, מה עשה לך הקרופ? וגם את גברת ישבן הפלדה, כן, צריכים שניים לטנגו) תודה שהתחפפתם סופסוף ונתתם לי לישון שעתיים וחצי, תודה שלא כל יום פורים.
סליחה. סליחה מכל מי שלא הוזמן. הכל באשמת הנסיך המתלבט! פיצוי הולם בסיבוב הבא (בהנחה שעוד ישארו לי חברים עד אז...)
ביננו, הארוח של הזאבה ממש לא משהו, ולא היו סקס-סמים-ורוקנרול, כך שלא הפסדתם כלום!
חג מאד שמח!
* נ.ב, אכן, רוב השמות שונו במעט, אבל אתם הלא תכירון...
