עד הרגע האחרון לא ידעתי אם אגיע לפמדום או לא. ידעתי שלא בא לי ללכת לבד ודי וויתרתי על הרעיון אחרי שמיסי החליטה לא לבוא. אבל אז לשמחתי היא שינתה את דעתה והמכשול היחיד שנשאר הוא איך להגיע. אחרי שצלחתי גם את המשוכה הזו (ותודה לחברה הונילית שסבלה את ההתכתבויות שלי בטלפון תוך כדי הגיחה שעשינו למעיין)- סוף סוף יכולתי להירגע ולשחרר את המחשבות והציפיות ולהתמקד בפאן.
הבנתי כבר בפעם הראשונה שיצאתי לפמדום שהדברים שם הרבה יותר על פני השטח ושיהיה לי חסר העומק והחיבור שאני מחפשת- אבל החלטתי עם עצמי שזה לא אומר שאי אפשר לצאת קצת סתם כדי לנקות את הראש ולהכיר אנשים חדשים.
הבחור שהסיע אותי ואת ירושלמיתבדם המקסימה התגלה כחמוד (וצעיר) להפליא. הנסיעה עברה באווירה טובה והרבה דיונים על בדסמ וא- מונוגמיה כמו שאני אוהבת. הגענו בתזמון מושלם עם מיסי, שמחתי לראות אותה והשתדלתי להפיג את הלחץ שלה מהעובדה שזו המסיבה הראשונה שלה. הצטלמתי (כי היה צלם מקצועי) ועשיתי שטויות עד שהתחיל להתמלא. איכשהו הגעתי למצב שאני מכירה כבר די הרבה א.נשים והילדה הדחויה שבתוכי לא יודעת איך לאכול את זה שאני פשוט מסתובבת ואומרת לכולן שלום כאילו כלום, כאילו זה הגיוני ונורמלי שנשים מזהות אותי מהפייסבוק ואנשים מעוניינים בחברתי וזוכרים אותי ממסיבות קודמות.
צפינו בסשנים והמשכנו לעשות שטויות עד שהגיע הרגע המרגש הראשון בערב שבו סוף סוף נישקתי את מיסי (תוך כדי שהיא יושבת על הנהג שלנו). מאז הפרידה אני בתקופת התנזרות חצי-יזומה. מבינה יותר ויותר שלא מעניין אותי להיות עם א.נשים שאין לי חיבור אמיתי איתם.ן. הקשר שלי ושלה מאוד אמורפי, משהו בין חברות למאהבות, מה שבטוח זה שנעים לי איתה ממש ואכפת לי ממנה. תכלס הייתי עושה הרבה יותר מלנשק אותה אבל הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזה שאני מתה על זה שיורדים לי ומזדיינים איתי בפומבי ככה שכל העולם ישמע כמה טוב לי- לא אומר שכולם כמוני.
באיזשהו שלב הנהג בר המזל שלנו הגיע למצב שהוא שרוע על המיטה בחדרים אחרי שכל הגב שלו התמלא בשעווה- ואני, היא ועוד שולטת מהממת משתעשעות, מתעללות ומלטפות אותו לסירוגין. היה כיף לראות את החיוך שלו ולשמוע את הגניחות שלו ככל שהאחיזה שלי בזין שלו התהדקה. מבחינתי החבילה שלו לא שונה במיוחד מהכדור הזה להפגת לחצים שמועכים בין האצבעות, העונג שלו לא רלוונטי לרצון שלי פשוט לשחק בה איך שבא לי והדבר הכי כיף זה כשאני רואה שגם בלי להתכוון אני גורמת לו לגנוח ולרצות עוד. שאלתי אותו אחר כך פעמיים איך היה לו והחיוך שעלה לו על הפנים כשהוא ענה בשתי הפעמים היה הדבר הכי מספק בעולם באותו רגע.
הסשן איתו וההתמזמזויות הכיפיות עם הבנות עשו לי חשק לעוד ובצעד לא אופייני יצאתי חזרה לרחבה ופשוט סימנתי לאחד הנשלטים שאהבתי איך שהוא נראה להיכנס איתי בחזרה. עשינו שיחת בירור גבולות ורצונות ועל הנייר היה נשמע שיש התאמה מבטיחה- רק שכחתי לרגע את התובנה משתי פסקאות למעלה- כל זה לא שווה כלום אם אין חיבור. בכל זאת היה נחמד לגרום לו להתפתל תחת השעווה ולתת כמה ספנקים לתחת הבאמת נאה שלו. החשק שלי ירד לגמרי ברגע שהבנתי שהלב שלי לא נמצא שם ואני עוד צריכה להבין איזו מדיניות אני מגבשת להבא, אבל נחזור לסוף הערב.
נשלט שיצאתי איתו לדייט שבו בעיקר שפכתי את הלב ביקש להרגיש בפרטיות את התחושה של להיות לרגליי. כנראה שהצלחתי לגרום לו להרגיש בנוח כי אחרי שיצאנו בחזרה הוא המשיך להיות מתחתיי ולהאחז ברגליים שלי עד סוף הערב, בזמן שאני בעיקר התלטפתי עוד קצת עם מיסי ואחרי שהיא חתכה (באדיבות הנהג החרוץ) פשוט שקעתי לתוך הספה ובהיתי באושר בחדר שלם של אנשים נהנים, רוקדים ומסתשנים וחשבתי על כמה אני אוהבת להיות במרחב שבו כולם וכולן פשוט מרגישות בנוח להיות עצמן.
תודה לצוות המהמם של הפמדום, החלמה מהירה לדורה ותודה מיוחדת לאור על החיבוק בסוף. את משהו מיוחד.
