לפני 6 חודשים. 30 בספטמבר 2024 בשעה 8:18
בעולם הוירטואלי יש המון ביקוש והמון היצע. העיניים מתפזרות כמו בחנות ממתקים או צעצועים. אך הענין הוא שמולנו ניצבים אנשים. כן, כן אנשים ולא בוטים או צעצועים. חלק הולכים לאיבוד ושוכחים שיש מולם בני אדם ולא מסך עם אותיות ומילים.
החוכמה היא לעצור בזמן ולשאול את עצמנו אם ככה אנחנו רואים בני אדם, מה מרגיש האדם מהצד השני. להזכיר לעצמנו שמאחורי המסך יש בן אדם עם רגשות אמיתיים.
קל ללכת לאיבוד בתוך הוירטואליה, קל להכאיב לאחר. אך גם קל להכוות בעצמך. אני מקווה מאוד שאני לא אאבד את היכולת לראות את האדם שמולי גם אם הוא מעבר למסך, כי רק ככה ניתן לגלות יהלומים אמיתיים.
