נונה מלהגת

קמתי עם כוונות טובות- לרוץ, ולמצוא זיון הגון. אז בכוונת תחילה הפקדתי בידי המציל תיק לשמור עליו כשאני רצה. התלהבתי כי הוא אבאלה. כל הריצה דמיינתי שכמה ימים מהיום ואני כבר קונה מקום קבוע אצלו בסוכה. אבל אחר כך כשחזרתי הוא דיבר על אשתו-אולי-בקרוב-גרושתו ועל גישור ועיגל את הגיל שלו כלפי מטה. כאילו על מי אתה חושב שאתה מאיים? שתיתי את הקפה שהכין לי הודתי לו והשארתי אותו לבד בשקריו וצרותיו. חבל, סופסוף קמתי מוקדם לחוף וגילחתי את השחי ולבשתי ארשת תמימה מוכנה ומזומנה. אז אולי הגזמתי עם הארשת בשבילו, אבל איזה שחי מושלם!

למען האמת כמעט תמיד חשתי אמפתיה עם הצד השבוי בכת. אפילו קצת הושראתי, קנאתי, צידדתי. היה נראה לי שגם אני יכולתי אבל לא הזדמן לי. זה היה נשמע כמו דבר שאני מכירה בלי לחוות. שהן לגמרי צודקות, זה מטריף כשאת כל כך דעתנית אבל הדעות כולן לא שלך. שאבסורד הופך להיות דבר מנומק. שאפשר לשנות אותך לבלי היכר. ולחשוב שאנשים מהצד רוצים לשבור להן את עגל הזהב, מה אכפת לכם, תנו לסגוד בשקט... 

אני כddlg: משתהה ליד חנויות בגדים של ילדות בעיצובים ילדותיים שמעוררים אותי מינית. פוערת עיניים. מפשפשת בערימות של גוזיות זעירות. 
נכנסת לתא... יוצאת בתימהון לבב ושואלת אדוני המוכר יש לך את זה גם לילדות במידות גדולות???

חוזרת לפגישות עם הפסיכו. 3 חודשים ללא ואין מילה בפי לומר (מפתיע). עושה סיעור מוחין עם עצמי על מה בוער והתקציר שלי לתקופה ושום דבר. כל הזמן שעבר מדגיש את התחושה שהנושאים לעוסים ושאין להם זכות להתקיים עוד. הגיע הזמן שהבעיות יחליפו את עצמן או לפחות יקבלו תפנית מעניינת. או: מתי כבר אצעק ואתן סטירה לכל עלק-בטעות-מתחכך-אורח בתחת שלי? 

יש לי חיבה יתרה לבוקסרים אבל לא הצמודים הרגילים. הכי אהובים עליי הם המשוחררים עם הכפתורים לזין נשלף. זה מתקשר לי לדאדים וזה מראה כזה מלבב כשהזין עומד כמו יתד שמרים אוהל. אתמול באתי אליו ומתחת לג'ינס חיכתה לי הפתעה, בוקסר קטן עם הדפס גרוזיני לא ברור. זה היה מצחיק ומסיח, התחככתי ומלמלתי עליו צ'צ'שווילי על זה!! ואפילו הצלחתי להתחרמן. זה לא היה אותו דבר, אבל גם לא רע. 

באפרת גוש ובזוגיות הדאדית המהממת שלה. ואני אוהבת את העולם הרגשי שלה משירים וראיונות. זוהמה טהורה וברורה שקל להזדהות איתה. לפעמים מקנאה גם בכל מה שהיא אוכלת ולובשת. ❤💗 אני מאמינה שזאת קנאת סופרים טובה 👨‍👧(נ.ב של אחרי פרסום הפוסט- בעצם יש לי קצת בעיות עם התסרוקות קקדו שלה)

מאז הטררם גיליתי את החדשות, שזה נחמד ושמוצאת בזה עניין. אז אני מקשיבה, בוחנת איך המגישות מולבשות (שסע מרומז שקול למחשוף), מגחכת על כמה כתבים קבועים שלא באים בטוב. וגם שוכבת מגורבצת ועוברות לי מחשבות כמו: איזה יופי הוא עונה לו כןןןןן תמשיך זמבר אותו, איזה כוסית עמליה דואק, איזה שערורייה- הייתי מזיינת אותם בתחת על זה. עד סוף המהדורה אני גומרת. 

הנה יופי של תרגיל טוב לעשות על ילדה טובה. אומרים לה שהערך החשוב ביותר זה להיות אישה טובה צנועה "כגפן פורייה בירכתי ביתך" וכו'. מציפים אותה בכוןנות להיות המובחרת שבשטענץ. וקוראים להלכות יחסי אישות בשולחן ערוך הלכות צניעות כדי להעמיד אותי בניסיון בדיוק בנקודה הזאת, שהתכוונתי לבחור בטוב. 

שוב אני מנסה לנמק לעצמי את עצמי: חוץ מהמשיכה שלי לגדולים ממני משמעותית מתמיד (התאהבות בחברים של אבא וחברים של אחי הגדול ורבנים במקביל) גם הדיבור החזק פעם על אלוהים כאבא רחמן ומכה, שצריך לאהוב ולירא, ההקבלה הזאת, הכניסה לי חזק למוח את כל הקטע של אבא ובת, טאטע ובת מלך 🥴 

הורדתי טינדר ועשיתי בהגדרות רק בנות. אחרי שהגעתי לבערך עשרים התאמות עם היפות הנשיות או הטומבויות המעניינות כיביתי את האפשרות לעוד. עם אחת עברתי לווטסאפ. עכשיו קצת משתפנת להיפגש אחת על אחת. כן רוצה מסיבת פיג'מות, אבל מטילה ספק בחשק שלי ללקק לה את הפות ואולי משליכה עליה געגוע לחוויה מפעם. בקיצור, שוקלת לומר לה שנצא אבל שאסור להתנשק להתגפף ולהיות בקירבה של יותר מ2 מטר כי ככה זה עכשיו 👭 מבולבלים? גם אני