ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בטריטוריה שלי

לפני יומיים. 23 בנובמבר 2024 בשעה 8:40

‏מגיעים לביתי, ‏ ‏בראשה … ונילית ..

‏מחייך.

״ ‏נלך ‏צעד ‏צעד, ‏שחררי נשמתך״..

‏ ‏חצאית קצרצרה ‏וחולצת משי מכופתרת,

‏ריח בושם ‏על גופה, ‏התאמצה להסתיר את הילדה הקטנטונת,

מחייך, מרייר.

‏מסובב אותה עם הגב אליי, ‏יד ‏אחת על פיה,

‏יד שניה פותחת כפתורי חולצתה,

ולופת את גרונה, נשמתה בין בריחה ומאבק,

מכופף את גופה על מיטה … ידי נוחתת בעוצמה על עכוזה,

ונשמתה משתחררת וגופה פחות מתוח ,

וסופרת עד 10 ועכשיו כבר מרחפת במקום חדש לא בטוח,

משכיב אותה על מיטה, מותח ידיה ורגליה,

הן קשורות לקצוות, גופה מתוח פיזית ונשמתה במתח…

כיסוי עיניים מולבש, אוזניות אטומות ,

לוקח את חושיה, מלטף את שדיה,

מלטף פרצופה… והיא שוב נינוחה ,

שניה חולפת , ליטוף הופך חניקה,

מצבטים על פטמותיה,

ידי פוגשת נשמתה .. בעוצמה,

ויורד עם יד שניה אל בין רגליה,

חמה ורטובה,

שולט בדגדגנה והיא לא בשליטה… פשוט משפריצה.

מדהים וחמים והיא משוחררת עכשיו,

הופך אותה מהבטן לגב,

משיק עם ידיי בעוצמה לאורך גופה, 

והיא הופכת מבהירה לאדמדמה,

מסמן את גבה עם שיני , 

לופת ומושך שיערה לאחור וחודר אל תוכה,

שוב מרטיבה, סדין ספוג בנוזלים,

מסובב אותה - חפץ בובה ,

קושר ידיה לרגליה ,

חצי מקופלת, לא שיערה שגמישה,

וחודר שוב אליה , את העומק מרגישה,

וגופי רטוב , שוב משפריצה,

לא סיימנו ילדה - לוחש באוזנה,

וקשורה שוב למיטה על גבה העדין,

מלטף אותה עם שוט קצרצר וחמים,

צועקת מעונג - כאב - התרגשות חדשה,

ושוב מוכיחה לעצמה שלא סיימנו … מרטיבה את המיטה.

מלטף את פניה , עולה על שדיה,

מסמן את ביטנה ואת צווארה,

שוכבת קשורה , רטובה ומותשת ,

מורח נוזלי על ביטנה הקטנה , 

מחבק את גופה, משאיר אותה עדיין קשורה,

היא נחה כעת, גילתה עולם חדש נקי אמיתי ומופלא.

 

שואלת מה השעה, המומה מחייכת,

שעתיים של שיעור שחלפו כמו דקה … לוחשת.   

 

לפני 3 ימים. 22 בנובמבר 2024 בשעה 8:49

‏ותופס צווארה ומרים אותה באויר,

מוביל אותה לחדרי, נושמת מהיר. 

‏מעמיד אותה עם הגב אליי,

‏שקט ‏לוחש באוזנה , לא לזוז,

‏יד אחת חונקת צוואר,

‏יד שניה פותחת את כפתורי ‏החולצה,

‏מגלה פיטמה ‏ולוחץ בחוזקה,

‏מתענגת ‏מכאב, ‏פולטת צעקה,

‏מסובב אותה אליי, ‏מושך שיערה,

‏ומחזיק שוב גרון ‏ומשכיב אותה על המיטה,

‏לוחש באוזנה: ‏לעצום עיניים ילדה,

‏ודוחף איברי ‏עמוק לגרונה,

‏מבקשת לנשום, ‏תנשמי כשאגיד…

… ‏מעביר ‏יד בין רגליה ‏והיא כל כך רטובה,

‏כיסוי עיניים, ‏קושר  ידיים,

‏יורד למטה ומוריד לה  מכנסיים,

‏ ‏עכשיו תוכיחי לי כמה את ילדה,

‏ויושבת עליי ושרה שיר ילדות ישן ,

מתנדנדת, נוזלת, נחנקת מידיי,

קדימה בובה , להמשיך קטנטנה,

מזיעה, עייפה, מותשת … ממשיכה,

‏והופך אותה על ביטנה…

… ‏סופרים עד 20,

דוחף פלאג לתוכה,

מלטף עם איברי את פניה העדינות,

שוב חונק את גרונה,

והיא כה רטובה,

ותופס פיטמותיה עם 2 מצבטים,

וידי הגדולות נוחתות על רגליה , עכוזה, צוואר ופנים,

וירברטור בידה והיא מתענגת בקול,

מרטיבה את הסדין ,

שולף אותו מבפנים,

ממלא את פיה איתו ,

ונכנס אל תוכה,

פיה מלא , ידיים על צווארה ואפה,

מתפתלת ללא נשימה, ב10 משחרר את אפה,

נושמת מהר, מניע  עכוזה,

ויוצא ומסמן את כל פרצופה.

 

 

 

לפני 6 ימים. 19 בנובמבר 2024 בשעה 15:23

פותחת עיניים גדולות, מנסה לעכל,

יד לופתת צווארה, מפקס נשמתה,

״ להביט אליי!״ - מצייתת - מביטה,

ידי השניה מסמנת לחייה….

נשימתה נעתקת, מוריד חולצתה,

מרים את שדיה למעלה ומוריד צווארה,

״ ללקק ומיד״ - מלקקת פיטמתה,

לשונה הגדולה מטיילת על שדיה,

וקושר את ידיה מאחורי גבה,

ומוריד מכנסיה ואת תחתונה,

קולרה מונח על צווארה, 

גופה דביק …מגלידה.. בצבעי שוקו וניל,

מכופף אותה על כסא העץ הבהיר, 

נספור כד 20 ילדה, 

ומתחילים… לספור.. לכאוב… להנות…

ועכוזה אדום לוהט, רואה את נשמתה יוצאת ,

יד עוברת בין רגליה , איברה רטוב - דגדגנה חם ורוטט,

וחודר מאחור , עוברת לעונג … מכאב.  

 

 

לפני שבוע. 18 בנובמבר 2024 בשעה 16:48

שיחה וקפה וגלידה טובה,

ושאלה שיצאה ״ מוכן למרוח עלי אותה?״

כף ידי מונחת כעת בתוך הקופסה,

גלידה רכה בידי נמרחת על פרצופה,

כפתורי חולצתה נתלשים ועוד גלידה נמרחת,

מכנסיה נמתחים ומהקור היא מעט צורחת,

״מחיר בקשותיך״ לוחש באוזנה,

מלקק את שדיה ואת פרצופה.

לפני שבוע. 17 בנובמבר 2024 בשעה 21:48

‏חבלים ומבט בעיניים,

‏נשיכה מסמנת גב וכתפיים,

חניקה … מנסה לנשום מהנחיריים,

מעצב אותך ילדה כמו בובה בין ידיים.

 

ונלך כעת לעצב את נפשך בצל ברקים ורעמים,

כמו הטבע - תקבלי כאן שלווה, עטיפה, שקט מדהים, 

לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 8:46

נוסע על הכביש המהיר, חושך מסביב,

פותח חלונות, מפליג במחשבות,

צליל הפלאפון קוטע לי אותן,

מבקשת שוב, עוד מפגש אחד קטן,

חייבת מעט שקט נקי מכאן.

מאשר לה להגיע , איתי בדירה,

מרגיש נשימתה שחזרה לעצמה,

שולח לה רשימה - מה עליה להביא : 

שמלה, מגף, חולצה חונקת וצמודה, צוואר מעוטר בקולר אמיתי.

 

דפיקה בדלת, ״פתוח״ עונה לה,

נכנסת לביתי החשוך, עומד לצידיה,

לא מספיקה לנשום … כף ידי על לחיה מהממת אותה,

יד שניה על צווארה .. והיא נזרקת על הספה, 

תחתוניי מהבוקר נדחפים אל תוך פיה,

חבל קושר את ידיה - רגליה,

קולר ורצועה מחוברים לצווארה,

מספריים מנתקות את בגדיה מעליה,

ידיה נקשרות מעלה לכיוון התקרה וגופה מתוח ,

עומדת על קצות אצבעותיה , מביטה בעיניי,

נושמת .. נותנת נשמתה בידיי.

״ נצייר ביחד״.. והיא הופכת לבד הקנבס שלי,

מצייר על בטנה ולופת עכוזה, מסובב ונכנס לתוכה.

מכחול עובר לצוואר ויד שניה מושכת פיטמה,

ונכנס ויוצא… והיא… הרצפה רטובה…

וחוסם את אפה ופיה חסום מאויר,

מתפתלת, גונחת, זוקפת את גופה הצנום הבהיר,

ויוצא ומצייר על פרצופה העדין,

וסופרים עד 20 ועכוזה מאדים,

ופותח את פיה וחונק אותה עם לשוני,

וכותב בצבע על גופה: ילדה זונה קטנה שלי.

משחרר חבלים ומשכיב אותה על רצפה,

מחבקת רגלי כה חזק , מדביקה את עצמה,

מלטף את ראשה ונותן לה לנשום אותי,

וחוזרים לכפייה וכאב - סופגת את נשמתי,

ונכנס לתוכה ומצייר עם מכחול על פרצופה,

ושנינו צבועים בצבעים עזים - דבוקים אחד לשניה,

ועולה על שדיה, מסמן את גופה,

מביט ביצירה - הילדה שלווה ושקטה.

 

נושק על מצחה ומחבק אותה בחוזקה,

השלווה שבנפשה מקרינה שקט לחיה.

 

לפני שבוע. 12 בנובמבר 2024 בשעה 21:00

מתקשרת, מבקשת עוד פעם אחת אחרונה…

….שוכב בסלון ביתה, היא ככ עדינה,

…מדמיינת מה הולך לקרות בנפשה,

מתקלחת, מכנסיים קצרצרים לבשה,

ממתין לה מעבר לפינה,

לופת צווארה , מביט לתוכה,

קושר את ידיה סביב גבה וביטנה,

כיסוי עיניים על ראשה,

מביט בה… מפשיל חגורה,

מכופף את גבה ולוחש באוזנה,

תביני לבד מתי להתחיל לספור ילדה,

מכה ראשונה, משחררת נשימה,

מכה שניה, סופרת שתיים בחוזקה,

סופרת עשרים, עוטף אותה,

האיפור לא מושלם, מכניס אותה שוב למקלחת,

שוטף , מנקה, מלטף את גופה,

מלביש בגד גוף, מצייר עם שפתון על פרצוף,

״ ככה ילדה, זונה טובה שלי״, 

קושר חבלים חדשים יבשים,

מתוחה על מיטה - ידיה ורגליה,

מלקק/ נוגס  בצווארה, יורד לבטנה,

ממשיך לרגליה, גונחת הילדה, 

ועולה וחונק גרונה עם איברי,

וירברטור מוצמד לאיברה, אוחזת בי,

והגיע הזמן … חודר לתוכה,

מרטיבה את רגליי, ולוחשת ״ אבא תודה״, 

חולפות דקות ארוכות ומשקיט נשמתה,

רפויה על מיטה , עולה עליה ומסמן פרצופה!

מלטף את פניה , נושק למצחה ,

מחבקת חזק , נשימה עמוקה.

לפני שבועיים. 10 בנובמבר 2024 בשעה 15:55

‏ ‏משוחחים, נשענת על הספה,

‏מביט בנשמתה, ‏מסביר לה שהיא לא בשלה,

‏מתעקשת, ‏כועסת … ‏הנה יוצאת ממנה הילדה…

‏מניח את ראשה על ‏כתפי, ‏נושק למצחה.

 

‏מציע כוס קפה, ‏מרגיש וחי את כאבה,

מביט בצלקות שבי ומבין את הילדה:

מניח ראשה על רגליי, מלטף את שיערה,

״מה לימדתי אותך קטנה - שמים הכל על השולחן … זה עדיף מהסתרה …״ … כך לוחש באוזנה.

 

מלווה אותה לרכב, קשה לה… לילדה,

״ שמרי על עצמך מנשמות לא ישרות קטנטנה,

ותמיד כאן עבורך …״ .. נושק ללחיה ואוחז בידה.

 

בקול חנוק ספוג דמעה עכשיו תורה ללחוש אליי :

״ זה כואב , מרגישה כמו הסשן הכי גרוע בחיי״

מתמתחת ונושקת על שפתיי , 

ולוחשת באוזני ״ תודה על המסע ״.

וממש לפני סיום מנגבת את דמעותי .

 

תודה לך ילדה ❤️ 

 

 

 

 

לפני שבועיים. 8 בנובמבר 2024 בשעה 4:28

‏קשורה לכיסא, ‏ידיים רגליים ,

‏פותח את פיה , ‏לוגמת לה ‏יין,

‏ ‏מביטה ‏בעיניי, ‏מחייכת קלות,

‏מוציאה לשונה ‏ומלקקת שפתיה,

‏כף ‏היד ‏שלי פוגשת את לחייה ‏המאופרת,

‏מבט ההלם ‏החליף את מבטה הקליל,

‏מנסה להבין, ‏מה קרה כאן עכשיו…

‏ולפני שסופרת אחד ‏היא במצב מאוזן,

‏במצב מאוזן עדיין קשורה לכיסא,

‏מצבטים ‏על פיטמותיה, ‏ויברטור נדחף בין ‏רגליה,

‏איברי ‏עמוק בתוך גרונה, ‏והיא מבוהלת,

‏היא לא מבינה מה קרה…

‏והופך את הכיסא על הצד,

‏ ‏כעת עכוזה חשוף,

‏ונכנס לתוכה, ‏והיא כל כך רטובה!!!

‏ויברטור נכנס רטוב לפיה , ‏עם מיצי איברה,

‏הרצפה רטובה, ‏נוזלים ממשיכים לצאת מאיברה הנשי,

‏גמרה וגמרה וגמרה,

‏ולסיום ‏מסמן את גופה - את שדיה המפוארים, את צווארה העדין,

את בטנה….

‏מחבק - ‏עוטף ‏את גופה ‏ ‏המסומן, הרפוי, הרגוע , השליו …

… ולוחש ‏באוזנה - זוהי כפייה.

לפני שבועיים. 6 בנובמבר 2024 בשעה 15:44

‏מדברים לא מעט, מריח אותה…

בראשה …הכי ונילית שיש….

‏נשמות מתקרבות….

‏לא מבינה לאן היא נכנסת…

‏מכין אותה למסעה.

 

‏המון מילים נזרקות ‏לאויר: כפיה, ריתוק , חבלים, השפלה, הכנעה,  חוסר שליטה אל מול שליטה, שחרור, עטיפה , שלווה ועוד …

 

מחייך, מריח, מרייר, חושף שיניי….

 

מגיעים לחדר לופת צווארה ולוחש באוזנה:

על ארבע כלבה!

מבוהלת מצווארה החנוק מנסה לנשום,

מבינה שחזק ממנה פתאום,

נבהלת …

משחרר את ידי ״ את רוצה להפסיק״? 

לא עונה לי …

יורדת על ארבע… תופס שערה,

מרים אותה מעלה , לא לזוז ילדה קטנה.

 

מכסה את עיניה, מוריד את בגדיה,

מקלח אותה ומלביש את גופה,

חצאית קצרצרה וגופיה לבנה,

שפתון אדום לשפתייה וקוקו בשערה.

 

קולר נקשר לצווארה, 

קשורה לרגליי, מלטף את ראשה,

״ לספור עד 5״ לוחש באוזנה,

ב5 מרים אותה על המיטה, 

לופת צווארה מאחור , מפליק על עכוזה,

תחתונים נקרעות וחודר אל תוכה,

קושר ידיה מעל לראשה ואל המיטה,

רגליה נקשרות האחת לשניה,

וחודר מאחור, זעקה קטנטנה,

יוצא וקושר את רגליה, איברי נכנס לגרונה.

 

המיטה רטובה מכל חוריה שלה,

״ לנבוח ילדה״ … מנסה ללא הצלחה,

לחי אדומה… עכוז לוהט,

״ לנבוח״… נובחת.., כף ידי שוב פוגשת את עכוזה הלוהט, 

מסובב אותה על גבה , שיעור בכאב … לוחש באוזנה:

לופת פטמותיה.. זועקת מכאב,

ידי חוסמות את האויר לאפה ופיה, 

מתפתלת מולי, לוחץ על נקודות רגישות בגופה,

מתענגת מולי, 

מעלים את רמת הכאב,

לא מוותרת מהר, נלחמת בשדיה ומחייכת בעונג - כאב,

מעלים עוד רמה, פטמותיה - מותניה- עכוזה- רגליה מאותגרים …

מוסיף את ידיה והיא בעננים ,

אנחת שחרור מטורפת עוטפת את קירות החדר ,

גופה הופך רפוי, מקבלת לה שקט.

 

לא סיימתי ילדה , חונק את גרונה עם איברי,

מסמן פרצופה, עטופה בריח שלי:

ריח בושם וריחות גופי מתערבבים עליה - בתוכה,

מצמיד אותה לגופי , נושק על מצחה.