בטריטוריה שלי

שמש בוהקת על חול זהוב,
בירה צוננת, אבטיח עם זבוב,
נושם לרווחה, מביט בכחול הגדול שוב ושוב,
מבין שהטבע הוא ביתי כששמח ,כשעצוב.

משפט נזרק לחלל האוויר על אופי בני האדם,
ופתאום מבין שקצת שונה בעולם.

קורע שלשלאות נפשי, טס בנימוס ...למכונית,
עוצמת הרעב בנפשי כעוצמת דינמיט.

חולף על פני שביל עפר מפותל,

עצים מימין ומשמאל תוואי נחל,

מביט בראי, ברק חיה בעיניי,

זוהי נפשי, מביט  אליה...אלי..