למרות שזכור לי שזה לא מוכר. בכל זאת - כמעט כל פעם, כך נדמה לי, שאני כותב על הקריירה שלי, אני נשמע לא מרוצה. כאילו הכל קטן ולא הולך וכו'.
עכשיו, אני לא אומר שזה לא נכון, אבל מה יהיה אם אני אנסה להשאיר כאן פוסט שמתלהב ומתפאר?
בואו נראה:
אני, עדי זילברברג, נגן חלילית. יש לי חוש מוזיקלי מפותח, סולפג' נהדר, וטכניקה שנדמה שהולכת ומשתבחת במשך השנים, יחד עם פיתוח טעם מעודן, אמנות גבוהה יותר, ותחכום. וכל זה בהתחשב שגם פעם כבר הייתי ראוי לציון.
אני אמנם נאבק בתחום קשה, אבל כשאני מוציא את הראש מהתחת, אני דווקא מצליח לקדם את עצמי באופן סביר. בשנים האחרונות אני הולך ומתברג בממלכת הקונצרטים בתחום בארץ, יוצר לעצמי שם וקשרים, צובר ביקורות חיוביות, ובאופן כללי ניתן לומר שאני עושה חיל.
וואללה, יצא דביק. אתם מרוצים סו פאר?
כמו כן, אני פעיל בהרבה מאוד תחומים אחרים, וגם שם אני מפגין התבגרות והתפתחות הנשענים על עבר מלא ומותיר רושם למעמיקים.
טוב, די.
מבטיח פוסט שיאזן את זה.
בינתיים - מצב רוח טוב:)
אה כן - גם מס' הצפיות בבלוג יותר גבוה מהממוצע ששרר כאן זמן רב. למעשה - הכפיל את עצמו בערך. נ לכם
לפני 16 שנים. 20 ביוני 2008 בשעה 20:15