אני מתגעגעת לתחושת הריצוי.
אני מתגעגעת לשמוע כמה אני טובה.
אני מתגעגעת לתת את עצמי ולהרגיש פרושה.
אני מתגעגעת לחוסר האונים שמרגיש לי כמו בית.
אני מתגעגעת להרגיש בלי אוויר.
אני מתגעגעת להיות חשופה לרחמים שלך.
אני מתגעגעת לתגובה הטהורה שלי כשאני מפחדת לקבל סטירה.
אני מתגעגעת לשמוע את הנשימות שלך מאחורי ומעליי.
אני מתגעגעת לרעידות שהגוף שלך עושה ונותן לי אישור לכמה נעים לך איתי.
אני מתגעגעת להרגיש אותך סורקת אותי ובודקת איזה פינה עוד לא חקרת.
אני מתגעגעת לפעמים שהאגו שלי נשבר מולך.
אני מתגעגעת למשיכות בשיער שמרימות לי את הראש אלייך.
אני מתגעגעת לראות את הפעימות הלב החזקות שלך כשאת איתי.
אני מתגעגעת להיות מפושקת לפנייך.
אני מתגעגעת לתחת האדום שאת אוהבת להשאיר אחרייך.
אני מתגעגעת לחשמל שעבר ביננו שהיה מבייש סופת ברקים.
אני מתגעגעת להיות שייכת.
אני מתגעגעת למקום שלי.
תכאיבי לי.
תקשרי אותי.
תנשקי אותי.
תפרקי אותי.
תשתמשי בי כי אני שלך ומגיע לך.
תקחי כל מה שאת צריכה אני מוכנה לסבול בשבילך, מוכנה לבכות בשבילך, מוכנה לספק אותך לדאוג לך ולאהוב אותך.
אני צריכה להשתחרר ואני יודעת שאני הכי טובה בעולם, אבל אני הכי צריכה אותך קרובה.
לשים את הראש שלי על הלב שלך.
לבכות איתך כשרע לך.
לחבק אותך כל רגע ביום.
להוקיר תודה כל יום כשאני קמה שייכת לך.
לצחוק איתך עד אינסוף.
מכושפת ממך.
מה זה שווה להיות מאזוכיסטית כשעוד לא פגשת כבת אדם את החיבור שלך.
אני כל כך מתגעגעת להרגיש שייכת אלייך אצלך ושלך.
אני יודעת שעוד תבואי ואני מתרגשת ממך כל עוד עד שאפגוש אותך, יש לי לב ענקי לתת (וגם גוף פצצה).
