אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תהום​(מתחלפת)חשבון מאומת

להיות השמש

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 19 שנים. יום שבת, 15 בדצמבר 2007 בשעה 20:18
תעזור לי
מעצמי.

אני מרגישה נורא.
אני לא מצליחה לבלוע ולא ולהקיא.
כואב לי.

אני בנאדם שאחד מהמקצועות שלי הוא לחייך ולהיות נחמדה.
ואני עושה את זה לא רע בכלל אבל בגלל זה אני בנאדם שזקוק להמון המון אהבה.
אבל היום יש בי כעס, שנאה, דחייה ועוד הרבה רגשות דומים ובגלל זה אני מרגישה שהיום זה מעבר לכוחות שלי אני לא יכולה להילחם בעצמי.

אני פצועה.
תעזור לי בבקשה.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 12 בדצמבר 2007 בשעה 7:25
אני חוזרת הביתה ומחכה לי דף עם משימות ומטלות שאתה מבקש ממני לעשות לקראת חזרתך.
ומדגיש בגדול שאסור לי לגעת בעצמי איסור חמור על גמירה.
המחשבות האלו כבר מחרמנות אותי בטירוף.
אני מסדרת ומארגנת את הבית מתחלקת ומתאפרת לכבודך.
אתה נכנס הבית בודק שהכל מסודר כפי שביקשת ואז שולח יד לעבר הכוס בודק אם עמדתי בדרישתך ואני חרמנית כמו שאתה רוצה. אתה ניגש למגירה ומוציא את הפלאג הקטן משמן אותו קצת ודוחף ישר לתחת למרות הצעקות שאני מוציאה אתה מתעלם ומתמקד במטרה.
אתה מרוגז מהקולות שיצאו לי בזמן שהכנסת את הפלאג ומחליט שאני אלמד לא לצעוק יותר שאתה מתעסק לי עם התחת ומתחיל לתת ספנאקים בעוצמה מתגברת על התחת וממשיך ומאדים את כל התחת שלי עד שכבר ממש קשה לי לספוג עוד ואתה ממשיך ואומר לי "את רואה מה קורה לך שאת לא נותנת לי את החור של התחת שלך" ואחרי שלמדתי את הלקח אתה מוליך אותי בבית על ארבע אתה רוצה להיות גאה בכלבה הקטנה שלך. אתה תופס את הגוף שלי רוצה להרגיש את כולי ואני רוצה לתת לך את כולי. אתה דוחף אצבעות לכוס ובודק כמה אני רטובה. לא, אתה לא מרוצה מהכלבה שלך שלא גמרה כמה ימים ואתה מצפה שתהייה יותר רטובה אתה לוקח את המצבטים ומחבר לפיטמות ומתחיל לשחק בשדיים עם המצבטים.
וכל אוטו הזמן אתה בודק את הכוס שלי. עכשיו אני רטובה בדיוק כמו שאתה רוצה ושולף את הזין המדהים שלך לפניי ופוקד עליי למצוץ ממש כמו כוכבת. אני מתחילה ואתה דוחף אותו עמוק לתוך הגרון אני נחנקת אבל זה לא מזיז לך אתה ממשיך לזיין לגעת בנקודות שחונקות אותי. ואז אתה בא ודוחף לי לכוס את הויבי ואומר לי להעמיד אותו על הרצפה ולזיין את עצמי איתו ואני מבצעת ומזיינת את עצמי והרגל שלך נשלחת לכיוון ואתה דוחף אותו חזק לתוך הכוס ונותן לי למצוץ את הזין שלך בזמן שהויבי מזיין אותי ואז אתה שופך לי על הפנים את כל השפיך מהזין שלך ואני גומרת מהויבי.
מחבק ומלטף אתה אוסף אותי אלייך ואנחנו נרגעים.
לפני 19 שנים. יום שלישי, 4 בדצמבר 2007 בשעה 6:44
בלילות האחרונים יש לי המון חלומות שרובם מאד מפורשים,
למשל בלילה הקודם חלמתי על עורב שיש לי חיית מחמד שקיבלתי מאחותי לשמור עלייה והיא עורב ואני מאד נקשרת אליו אבל כל הזמן אני שואלת את עצמי איך עכשיו נפל עליי העורב הרי עורב היא חייה שתרדוף אחר מי שהציק או טיפל בה.
ואני אפילו זוכרת שהוא נשך אותי חזק באצבע.

ובלילה האחרון חלמתי שאני באיזה בית ספר ופתאום עובר לידי מישהו ובצורה מאד קרירה אומר לי שלום ואפילו לא ממש מתייחס ואז אני מסתכלת לבדוק מי זה אז אני רואה שזה המפקד שלי מהצבא.

וזה מטריד החלומות האלו,
כי אני לא מבינה את המסר שאני מנסה להעביר לעצמי דרך החלום.

וחוץ מהחלומות המוזרים
אתמול היה לי דייט נחמד הגברבר היה שתוי אבל מאד מצחיק והחמיא לי על הריח המדהים שיש לי בשיער ובגוף ואמרתי לו שבשיער אני שמה שפיך של דולפינים ועל הגוף שלייה של קופה.
והוא החמיא לי על האצבעות שזה הדבר הכי הזוי שיכול לקרואת כי האצבעות שלי הם הדבר הכי לא יפה בי.
לפני 19 שנים. יום חמישי, 29 בנובמבר 2007 בשעה 12:42
הסופ"ש בפתח ואין לנו ממש תוכניות חוץ ממסיבת יומלדת לחברה מחר בלילה.
אבל חוץ מזה אין כלום.
ובא לי מאד בא לי.
בא לי לסשן אותו סשן ארוך וחזק ומושקע,
בא לי שמישהו יבוא לזיין אותי לעיניו ואז אולי יזיין אותו.
בא לי שיבוא איזה סאב בלי גבולות ואני אקרע אותו,
בא לי המון אקשן,
בא לי המון אורגזמות חזקות.
בא לי, בא לי.

אוףף כל כך בא לי.
ודווקא יש אופציות מעניינות ואפילו מאד.

ועוד יצא לנו לריב מקודם לפני שהלך, זה התחיל משיחה ואז הוא אמר משהו על זה שאם הוא היה מקבל ממני חופש מיני הוא היה מנצל אותו הרבה יותר ממני.
ויכול להיות שיש בזה משהו אבל מה לעשות שאני לא הולכת למיטה עם כל גבר שיש לו זין ואני צריכה משהו קצת יותר מזה. אצלי הדברים לא פועלים בצורה מכנית.

בכל אופן אני מקווה להרבה אקשן בסופ"ש הקרוב.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 25 בנובמבר 2007 בשעה 6:41
ממש ככה, הדייט הראשון אתמול היה מזעזע ממש.
הוא עשה את כל הטעויות שאפשר לעשות כדי שאני אסמן על מישהו איקס גדול ואגיד נקסט.
אז ככה זה התחיל בזה שישר איך שנכנסתי לאוטו שלו הוא קיבל שיחה מאיזה בחורה ודיבר איתה ארוכות על שהוא יבוא לקיבוץ לבקר אותה וכו' כחכחתי בגרון בצורה ברורה והוא סיים את השיחה.
ואז הוא אומר שהוא רוצה לעלות עליי הביתה (הלוווו איפה אתה חי?) אמרתי שמבולגן מידי ולא בא לי ואז הוא אמר שהוא לא יכול לשבת בשכונה כי יש מישהי שהוא מכיר שעשויה לראות אותו והוא לא רוצה שזה יקרה (שקרים כבר מינוס גדול!). טוב לקחתי אותו לפאב בקרבת מקום אבל מספיק רחוק מהבית שלי. הוא החנה את האוטו ויצאנו הטעות הגדולה שלי כאן שלא ידעתי מה הגובה שלו הרי אני 1.75 ולרוב עם עקבים מה שהופך אותי ל1.80 פלוס מינוס והא היה אולי 1.60- מאד לא נעים.
הייתי חייבת ועקצתי אותו ב"חבל שלא אמרת לי לא לבוא עם עקבים".
התיישבנו במקום ואיזה בחורה הסתכלה עליי בצורה מוזרה הסתכלתי עלייה בחזרה במבט של זאת פעם ראשונה ואני ממש לא ידעתי שככה יצא.
ישבנו ודיברנו והוא פתאום אמר משהו על השעה, הייתי בהלם מסויים עד כמה גרוע יכול להיות, הזמנתי לשתות והוא לא. איזה מן צורה זאת לשבת במקום ולא להזמין כלום?!
אח"כ הוא סיפר סיפורים מאד ל-א מעניינים, על זיון בשק"ש על צוק גבוה וכו' דיברנו עוד קצת ואז הוא פתאום אומר אולי נגיד לבחורות שם להצטרף אלינו. באותו רגע הדבר הראשון שרץ לי בראש אתה לוקח אותי מידי הביתה. הייתי בהלם מוחלט, מעולם זה לא קרה לי שמישהו שהוא כזה אפס וממש אפס חושב את עצמו. טוב הזמנו חשבון מיותר לציין שהוא לא שילם גם. ואז נסענו בחזרה לפלורנטין הוא עצר לי ליד הבית והיה בטוח שהוא הולך לעלות ואז אמרתי לו "אז תדע איך לצאת מכאן?" ונפרדנו לשלום.

אני מצטערת על אותם בחורות שכן נופלות ברשתו כי הוא ממש אפס.
מזל שהיה לי דייט מתקן לאחר מכן שהיה עם בחור גבוה ונאה ומאד מנומס.
והמזל היותר גדול הוא שאני לא רווקה.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 21 בנובמבר 2007 בשעה 6:39
אני צריכה ללכת לעשות קניות אבל קודם אני צריכה להחליט על מרק להכין, אני צריכה לנקות את הבית ולהכין אותו לשטיפה. ואח"כ לסדר איזה ניירת מעצבנת ובלילה יש לי ראיון עבודה ומחר כבר איזה בית קפה רוצה שאני אתחיל לעבוד. והכל ניראה לי מאד מסובך כמובן שהמוטיבציה היא ממני והלאה וכל מה שבא לי לעשות זה להיות בבית בתוך הטרנינג הורוד לבן שלי.
וזה לא אמור להיות ככה, הדברים האלו צריכים לבוא לי בקלות אפילו הכתיבה כבדה עליי.
ומבאס אותי שאני עקרת בית שמה שמעסיק אותה זה ניקיונות ובישולים ולא סקס.
טוב למען האמת, אני מאד חרמנית אבל זה לא הזמן של החודש שלי. ואני צריכה לחכות לפחות עד מחר.
ויש כמה אופציות חדשות ומעניינות אבל עוד צריך לבדוק אותם לעומק.

זה יהיה ממש לא בסדר אם אני אחליט עכשיו ללכת למיטה אבל כל כך בא לי!
לפני 19 שנים. יום ראשון, 18 בנובמבר 2007 בשעה 4:19
היום אני מתחילה את יומי הראשון כמובטלת.
אחרי כמעט חודש וחצי עברו מאז שהודעתי לבוס שלי שאני רוצה לעזוב.
וכל יום שבת בערב לפני סגירת סידור העבודה לשבוע הקרוב הייתי מקבלת טלפון מתחנן
"בבקשה רק שלוש משמרות, תעזרי לי מאמל'ה"
וכל פעם אני עם לב גדול מידי ונותנת עוד כמה משמרות שאחר כך אני כל כך מצטערת עליהם על כל האנרגיה שהם גוזלות ממני.
אז זהו ביום חמישי הודעתי לו סופית שאני עוזבת, הוא ביקש כהרגלו עוד כמה משמרות ואני חזקה בשלי "בבקשה בוא נגמור את זה יפה ותן לי ללכת בכבוד" אמרתי לו.

ועכשיו אני בבית אני לא יכולה להיות יותר מידי זמן מובטלת אבל אני לא מאד מודאגת כי אני אעבוד ממש בקרוב שוב במקום שאני אבחר בו. הרי יש לי מקצוע ביד וניסיון לא מבוטל בכלל וזה יקרה בקרוב.

חוץ מזה אנחנו חיים די בסדר אני מעצבנת אותו הוא מעצבן אותי ואנחנו חיים בהרמוניה שלנו.
אתמול הוא סישן אותי בהתחלה היה לי קל וכיפי ואז היה לי שלב שלא יכלתי יותר לשאת את ההשפלה והיה לי די קשה אבל בסוף אחרי מקלחת נעימה וחיבוקים אוהבים חזרתי לעצמי.

די עצוב לי כל הסיפור שהדאנג'ן נסגר אבל אני שומרת על אופטימיות ואני יודעת שבקרוב יחזור הגנון למקומו או למקום אחר שיתן לנו את המענה לימי שלישי וחמישי.

ויש עוד הרבה סיפורים לספר על מה שעובר עלינו בחיים, על יום שישי ההזוי שהזכיר לי כמה כיף לחיות בת"א בילבה של פלורנטין וכמה החיים הם משהו ספונטני. אבל אולי בהמשך אספר.
בנתיים אני הולכת למצוא לי עבודה חדשה.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 21 באוקטובר 2007 בשעה 19:07
יש לי המון מחסומים לכתוב כאן באמת מהמקום אמיתי ומהלב.
אני תמיד חושבת איך יגיבו הקוראים.
אולי הם ירגישו מאויימים, אולי זאת תהייה ביקורת עליהם, אולי סתם משפטים ריקים ומנותקים מהמציאות.
אבל נורא קשה אני מרגישה שאני לא מוסגלת לשמור יותר בבטן.
אני חייבת לעצמי את המקום הזה.
וזה דווקא מוזר כי אני מאד מעודדת את כלום לכתוב וליצור ומול עצמי אני שותקת.
אני חייבת לשנות כמה וכמה דברים וכרגע זה לא ממש הולך.
בא לי לבכות ואני שוב פעם לא מצליחה אני רואה בטלויזיה תוכניות עצובות כדי שיהיה לי תירוץ לדמעות אבל בלי הצלחה.

לפעמים אני עושה דברים שגורמים לי להרגיש צעירה וכמו מישהי שחייה חיים של ברמנית צעירה שחייה בפלורנטין ואוהבת את החיים. אבל כרגע אני לא מרגישה את זה אני מרגישה זקנה וכבדה וכל דבר מאד קשה לי ואני כל כך רחוקה ולא בכושר וחייה בעולם משל עצמי ולאף אחד אין כניסה לשם.

יכול להיות שאני לא לגמרי כנה עם עצמי ועם הרגשות שלי.
אז נכון שאני מקנאה ונכון שאני רוצה שהוא יכבוש אותי, ושהוא רוקד איתי זה יהיה יותר משמעותיי, ושהוא יענה להודעות ולפתקים שאני כותבת לו, ושישיר לי.
אבל בשורה התחתונה אני מפרגנת לו כי אלו דברים שמחיים את הנפש וגורמים לשגרה להישבר לאיזה זמן ולמחשבות לפעול. ויותר מהכל זה משהו שאני כבר לא יכולה לעשות ולא כי אני מתייאשת או משהו אלה כי פשוט זה משהו שהבן זוג הקבוע לא יכול להעניק.
ועמוק בלב אני יודעת שכולם יכולות להיות רק אקסטרה אליי אבל אף אחת לא יכולה להיות התחליף שלי.

מקודם נרדמתי לשעה והלסת נתפסה לי ממש כאב לי. הרגשתי שכל בליעה של רוק היא טיפה של מים להרגעת המידבר המשתולל לי בפנים.

אני רוצה שינויים ואני יודעת שבתוך התחלה אני חייבת להחזיר לעצמי את המקום שלי כאן בבלוג.
לפני 19 שנים. יום רביעי, 10 באוקטובר 2007 בשעה 7:27
אוף האוויר הרע הזה תקוע בפנים.
לפני 19 שנים. יום שישי, 5 באוקטובר 2007 בשעה 19:29
היום אני מרגישה אנרגיות כאלו שמעוררות את החשק לצוד, אני מרגישה את היצרים מבעבעים בי. אולי זה מזג האוויר המשתנה לטובה שמתחיל להיות קריר ונעים וכל האוויר הזה עושה לי רק טוב.

בדנג' ובכלל בקהילה אני מרגישה שדי מיציתי את רוב הגברים השווים הפוטנציאלים עשיתי (אחד אני ממשיכה לעשות) ואולי אני לא ממש מחפשת עבד או דום אלה פשוט גבר שווה ומדליק שאני אמס לו בידיים, שיכבוש אותי וכמובן שאני ארגיש סקסית ושווה.

יש משפט שאני מזדה איתו ברגע זה "אל תאהבי את מה שאת משיגה תשיגי את מה שאת אוהבת"
והרי לא חסרות לי פניות מגברים שרוצים אותי ומתים שאני אשלוט בהם או לשלוט בי וכו'
אבל אלו הדברים שלא ממש מרגשים אותי הרבה יותר מדליק אותי אותו גבר שאליו אני פונה כי יש בו משהו שמושך אותי ומסקרן אותי.

ישנם כמובן דרישות מסויימות והם:
1. להראות טוב אבל באמת להיות סקסי כי זה שגבר הוא 1.80 לא אומר שהוא חייב להיות סקסי.
2. להשקיע הרבה בכיבוש שלי, וזה אומר להיות יצרתיים ככל האפשר.
3. להיות בעליי זין גדול ונאה.
4. נטיות סאביות יתקבלו בברכה.
5. אני מאד אוהבת מתנות.

ועכשיו אני קוראת לכם הגברים השווים והסקסים
אם אתם מרגישים שתם באמת מסוגלים לענות על הדרישות שלי
אז הרשו לעצמכם לפנות אליי.