לפני 19 שנים. יום רביעי, 25 באפריל 2007 בשעה 6:46
אולי כי לפעמים אני מרגישה את השובע מלעדכן ולדווח על החיים הרי במילא יש מישהו שעושה את עבודתו נאמנה אבל זאת לא אמורה להיות הגישה, ואני צריכה לכתוב ולעיתיים קרובות.
אני מרגישה שינוי פאזה די גדול בחיים שלי, ממש הרבה דברים די בוגרים שעשיתי לאחרונה.
בנושא הכלכלי והעסקי ואני שמחה על כך.
לפעמים שאני מספרת לאנשים על מהלך החיים שלי ואני קצת נדהמת בעצמי, איך אני מספיקה הכל ומאיפה הכוחות?!
בעבודה החדשה מאד טוב לי וזה ממש כיף לעבוד שם.
השבוע הייתה לי משמרת הזיוה לגמרי עבדתי עם הומו בהכחשה עם כישרון משחק, הומו שמתלבט לאיזה צד יתחפש השנה במצעד הגאווה לגברי או לנשי???, וקוקסינל שעושה מופיע דראג וכל מילה שניה מיותרת.
כמה צחקתי באותה משמרת כאבה לי הבטן מרוב צחוק, ממש מזל שלא הייתה הרבה עבודה.
והיו לי המון דברים שכבר מוכרים מהבית, אם זה הדיבור הנשי או "כואב לי הכוס" וכו'
כמובן שסיפרתי להם על מעליי בנדג' ובקהילת הסאדו מאזו זה הייתה משמרת אנלית במיוחד.
וזה ממש כיף לחלוק את הסיפורים המיניים שלי עם כאלה אנשים.
ונוס ממשיך כמובן להקסים אותי בכל מה שהוא עושה למעני למענו ובכלל בחיים.
למשל ביום ראשון אחרי העבודה לא הייתה לי שתייה והוא הלך לחפש לי פחיות והוא הלך רק עם כמה שקלים, ואחרי איזה זמן הוא חזר ולקח עוד קצת כסף ואת האופניים,
והביא לי שישיה של דיאט קולה, איזה מאמי.
ואתמול היינו אצל ההורים שלי, בהתחלה שהצעתי לו ללכת הייתי בטוחה שיסרב כי בכל זאת זה בילוי משפחתי אבל להפתעתי הוא הסכים ובאתי לאסוף אותו אחרי המסע אופניים והוא היה חברותי וחינני והם מתו עליו ובכלל היה די נחמד יחסית לבילוי משפחתי.
אני גאה בו מאד על כל התיפקוד של הימים האחרונים עם קופיקו שהיה ממש קשה, ההכנות לקראת ההופעה, השמירה על המישקל והכניסה לכושר, סידור הבית ובטח יש עוד כמה דברים ששכחתי כרגע.
יוצא לי די הרבה להתגעגע אליו, זה נכון שאנחנו גרים ביחד ורואים אחד את השני כל יום, אבל לרוב אנחנו רק מעדכנים אחד את השני במה שעשינו היום, אני באמת לא ממש זוכרת מתי היה לנו זמן איכות לעצמנו של סשנים וסקס, בישול משותף ובכלל חוויות משותפות.
וזה די מוזר לי לראות את אותו בנאדם כבר שנה וחצי יום יום ולאהוב אותו כל פעם יותר ויותר.