ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תהום​(מתחלפת)חשבון מאומת

להיות השמש

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 19 שנים. יום שבת, 23 ביוני 2007 בשעה 17:10
יופי זונה מטומטמת, תראי מה עשית!!!
הרסת הכל חירבנת את כל הדבש שהיה לך.
אני ממש גאה בך, כל הכבוד.
אני יודעת שלא רצית שאני אגיע ואדבר איתך את תמיד שונאת אותי על כך שאני מטיחה בך את האמת.
תמודדי זונה.
את כל כך חמדנית לא הספיק לך.
היית חייבת עוד לקחת ממנו מה כבר עוד רצית ממנו שהוא לא נתן לך?

ועכשיו יופי של שיגרה בנית לעצמך, בלי סקס ובטח שבלי בדס"מ שלא נדבר על פמדום.
במה בדיוק הוא יאמין? בך? את כישלון מוחלט.
את כל כך חלשה שאין לך כוח ויכולת להתמודד עם עצמך
אז את בורחת.

את כל כך מפגרת איך? איך בדיוק הבאת את כולם למצב הזה.
הרסת הכל.
ועוד ניסיתי לשלוט בו אחרי כל מה שעשית ותראי מה עשית, תראי איך הוא מיוסר בגללך.
לא פלא שהוא נירתע מהמגע שלך.
אני יודעת שאת שונאת את המובן מאילו ותמיד דואגת להכניס אקשן, רק שהאקשן שלך מגיע בפיצוץ.
מתי תפסיקי לעשות ככה?
מתי תהיי נורמאלית? תעמדי באמת על שלך? תדרשי אבל תתני?

את בוכה? יופי, למרות שכל הדמעות שלך לא יעזרו לכלום.
לא פלא שאת מרגישה זרוקה.
שיחקת בכולם ועכשיו הכל חוזר אלייך רק בעוצמה חזקה יותר.

את מתה שירביץ לך יוצא עלייך את כל החרא שיש לו בפנים, אבל מגיע לך!
מגיע לך שהוא אדיש אלייך ושהוא לא נוגע בך.
אני הייתי מרביצה לך ומפוצצת אותך למוות.

אני יודעת שנסית להוציא את הג'יפה שיש לך בפנים בשירותיים
כל הכבוד לך, אז מה חזרנו לסיפור הזה שוב?
או שבכלל יופי שאת מענישה את עצמך דרך האוכל.

את כל כך זונה מטומטמת
ועכשיו תאכלי את כל החרא שבישלת לעצמך לבד!
לפני 19 שנים. יום שבת, 23 ביוני 2007 בשעה 12:11
אני מרגישה רע, פגעתי, איכזבתי.
יש לי נשימה אפורה וממנה יוצא רק שחור.

רציתי להוכיח שאני חזקה מול כולם.
רציתי להראות שאני מסוגלת ללכת הכי גבוה לבד.
רציתי להראות שאני כבר לא מקנאה ונותנת את כל החופש שבעולם, אבל זה לא היה חופש זאת הייתה בריחה מהמציאות.
רציתי להרגיש את ההצלחה אבל עכשיו אני מרגישה כישלון.
רציתי להוכיח לו שאני מסוגלת לשלוט טוב גם בלי העזרה והעצות שלו.
רציתי להראות שכבר קיבלתי את כל השיעורים בשליטה ואני מספיקה מנוסה בשביל להוביל.
רציתי להיות חזקה מספיק כדי שאוכל להתמודד גם עם הדברים הכואבים והלא קלים ופשוט התעלמתי מכל המסביב.

ועכשיו בכישלון אני הכי לבד.

הדמעות שיורדות עוברות עליי כמו שבילים של חומצה
כואב לי בלב

אני לא מספיק חזקה כדי להכיל
אני לא מספיק בוגרת כדי באמת להפנים ולא לחזור על טעויות
אני לא מספיק דומננטית כדי לשלוט ועל כל המשתמע מכך בשניים.
אני לא מספיק חזקה כדי להתמודד לבד עם בעיות ולמצוא פיתרונות יעילים.
לפני 19 שנים. יום שבת, 23 ביוני 2007 בשעה 1:52
אני יודעת ששיחקתי באש,
אני יודעת שלקחתי הכל גבוה ואולי גבוה מידי
יש בי חרטה לא על הכל אבל בעיקר על הפגיעה ועל מה שגרם לזה.
ואני מאשימה רק את עצמי.

הייתה מילת ביטחון משהו שלא אופייני אבל הייתה
כי אני הייתי צריכה כדי להרגיש בסדר עם כל מה שאני עושה.
לקחתי המון, נתתי פחות.
כדי לעצור לאהוב ולתת שניה לפני שזה יותר מידי.
כדי שאף אחד לא יפגע.
שיחקתי ושחכתי לרגע שזה רק משחק שבסופו תמיד יש מנצחים ומפסידים.

כנראה שפספסתי את המנורות האדומות שדלקו ושכבר היבהבו זה היה מאוחר מידי.

ובזה המשחק הסתיים.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 17 ביוני 2007 בשעה 4:43
זה ממש כיף להרגיש כמו שאני מרגישה, זה מסעיר מאד, מרגש ומאד מעורר לחיים המון חלקים שאולי לא בכוונה קצת נרדמו.
לפעמים אני לא מצליחה להירדם מרוב התרגשות
זה כמו להיות כל הזמן באנדרלין מטורף שלא מפסיק לזרום בדם.

אתמול כשהיינו באיזה מסיבה חמודה נדהמתי לגלות שגם בעלת המסיבה שהיא לא מאד פעילה כאן (לפחות כרגע) ושאלנו אותה אם היא יודעת שיש לי מאהב והיא אמרה "כל העולם יודע שיש לתהום מאהב"

וואי באמת כנראה כולם יודעים.
לפני 19 שנים. יום חמישי, 14 ביוני 2007 בשעה 16:34
זה מוזר לכתוב על משהו שכולם כבר יודעים
אבל למעשה אין שום תיאור מפורש של מה שבדיוק התרחש השבוע בכלל וביום שלישי בפרט
אחרי שמיום שבת פנטזתי אם בקול רם ואם בשקט על אותו יום בו אני מסשנת גבר סקסי אחר
אחד על אחד בלי שום נוכחות פיזית של ונוס.

ביום שלישי בצהריים אחרי 12 שעות עבודה החלטתי שאני לא מוותרת והולכת לדנג' לבדי, הכנתי את האופנוען לקראת בואי לדנג' חמושה בתיק עם צעצועים.
ניסיתי לנוח קצת אבל חוץ מ 40 דקות לא הצלחתי לישון.
הגעתי לדנג' שנראה כמו בערב בלונדיוניות. היה חביב אבל כבר הייתי די להוטה להמשך הלילה.
ולאחר תדלוק קל הלכנו משם לביתו.
הגענו אל ביתו הנקי להפליא (לכבודי...) דיברנו שיחה עמוקה ומעניינת על בדס"מ החיים וכו'
והמשכנו לשתות. אח"כ עברנו לחדר, הצגתי בפניו את הציוד שהבאתי איתי וכמה הדגמות יבשות ושהגענו לקולר בחרתי שהוא ישאר איתו והוא נורא התלהב ממנו.
ואז המשכנו להצלפות קלות עם שוט הלוטוס שהלכו והתגברו, סיבוב קצר בחדר על ארבע בעזרת הרצועה, מצבטים על הפיטמות ושאר הגוף, עוד הצלפות עם הקרופ ולקינוח שעוות נרות אדומים. תוך כדי נשכתי אותו המון ונישארו המון סימנים.
ואז הוא ירד לי בצורה שהייתה ממש מעולה וגם שכבנו קצת אבל טו מאצ' אלכהול לא עוזר בקטע הזה.
ואז נירדמנו ושקמתי הייתי כל כך מצחיקה בעיני עצמי התלבשתי, ארזתי בחזרה את התיק והלכתי.
אח"כ בבית ונוס העיר אותי בליקוק תחת מושקע ומקצועי כדי לשמוע על מעלליי הלילה שעבר עלי.

היה לי כיף לסשן שני גברים במקביל אחד פיזי והשני מנטלי

אתמול הרגשתי כל כך מנצחת כל היום הסתובבתי עם חיוך מנצח אפילו איש הירקות חרז שיר קצר עליי שיש לי חיוך של מילון דולר.

ועכשיו....
יש לי שני גברים ברשימת קשר שלי.

וזה כיף לחיות חיים מרגשים וסוערים שכאלו.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 10 ביוני 2007 בשעה 8:21
אני נזכרת שכבר בעבר הייתי מאד נמשכת לשלישיות ולא דווקא מהבחינה המינית אלה יותר מהבחינה הריגשית והמנטאלית זה כל כך מרגש אותי להיקרע בין שניים שכל אחד מהם צריך להילחם ואני אבחר מי למה כמה ומתי.
המשחק הזה מטריף אותי, ההרגשה של המשחק באש מדליק אותי לגמרי ומעבר להכל לדעת שהכל בסדר מבחינת הצדדים שכל אחד מודע למקומו ותפקידו.
למרות שעדיין לא קרה כלום אבל ההתחלה מרגשת אותי מאד.
יש לי פרפרים בבטן האקסטירים חוזר לחיי.

אני מפנטזת על זה הרבה שאני מכינה תיק עם כל הציוד הדרוש לסשן שוט הלוטוס, הקרופ שלי, מצבטים, אזיקים, שרשראות, נרות ואפילו מוזיקה מתאימה.
והולכת אל המאהב החדש שלי ובאותו הזמן ונוס נישאר בבית קשור בחגורת צניעות ושוקע במחשבות והירהורים על מה שנעשה והוא לא חלק מזה. אבל לבקשתי הוא שומר על תיפקוד אם זה בהבט המיקצועי של עבודות שהוא צריך להכין או בתיחזוק ושימור הבית כדי שלא ישקע עד כדי כך, ויותר מכל שאני אחזור אני אחזור לבית נקי ונעים.

ועוד אני מפנטזת שאחרי רומן אינטנסיבי עם המאהב אני קוראת לונוס לבוא לנקות את הבית שלו כי די ג'יפה כאן, והוא בא ועושה ספונג'ה וכלים ומנקה את השירותים בזמן שאני משתינה עליו ומשפילה אותו ומידי פעם הוא רואה אותנו מתגופפים לעיניו ואז בסוף אני שולחת אותו הביתה כי את תפקידו כאן הוא סיים.

ויש לי עוד המון פנטזיות קטנות יותר וגדולות יותר, מה שכן אני מאד מתרגשת מכל הסיפור הזה.
ומקווה כמה שיותר להגשים ולהנות.
לפני 19 שנים. יום חמישי, 7 ביוני 2007 בשעה 16:26
אני במצב רוח מוזר אני מרגישה חזקה, שהעולם הוא מגרש המשחקים שלי ואני אחרי משחק ארוך וקשה שאני המנצחת הגדולה בו.
אני מנצחת, אני כובשת ואני שולטת (זה תמיד מעלה בי גיחוך)
אני מסתכלת על פוסט קודם שכתבתי שאני מוטרדת ממילוני דברים
שרובם הגדול הסתדרו על הדרך הטובה ביותר ואת רובם אני סידרתי בעצמי ואני מאד גאה בעצמי על כך.
אני מסדרת את הבית ולומדת בחטף כנראה שככה הכי טוב ניכנס לי חומר לראש וממשיכה לפנטז על סנדלים חדשות שראיתי... (יותר נכון על מה שאני אעשה עם הסנדלים האלו)
יצא לי גם להתייחד קצת עם השיר החדש של ונוס שנכתב עליי ואני ממש ממש אוהבת אותו
רבים פה לא יבינו אותי למה לעזעזל אני כל כך אוהבת את השיר, אבל אני כל כך אוהבת.

היום הסתכלתי בעיתון לילה ומצאתי שם לפחות עשרה גברים שונים ששכבתי איתם בעבר
זונה שכמותי, אבל היה כיףףףףףףףףףף
והיום שהסתכלתי בפרופיל שלי נזכרתי בכל הדרך שעברתי עד היום
וזאת הייתה ממש דרך ארוכה.
ואני סקרנית מה יהיה הלאה.
אבל נישאר רק לחכות לראות.

אני מתגעגעת לקוקסינלית היפה שלי שעזבה אותי...
אבל אני שמחה שהיא עזבה.
לפני 19 שנים. יום שני, 28 במאי 2007 בשעה 12:27
הוא מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אותי.

הוא מציק לי ואני מחזירה לו ואז הוא מפעיל כוח ועוד יותר כוח וזה כבר ממש חזק ואפילו כואב
אני אומרת לו דברים פוגעים ודי מעליבים "שילך כבר" ו"נבלה מסריחה, חתיכת פגר"
למרות שאני לא ממש מתכוונת להגיד את זה הוא גורם לי להגיד את זה.
הוא סגר אותי במרפסת כדי שאני התנהג בסדר (כן בטח.....)
הוא מנסה לדחוף את היד שלו מתחת לחציאת שלי כי הוא יודע ששם אני אתקפל סופסוף.
ואני צוחקת לו בפרצוף וזה מעצבן אותו עוד יותר והוא עוד יותר מציק לי.
ואז אני באה לפייס אותו ונותנת לו נשיקה מתוקה ועושה לו קצת מסג' בכתפיים
ואחרי שהוא נירגע קצת הוא חייב לדפוק לי איזה יציאה מפגרת כמו "שכדאי שגם אותי יכניסו למכונת כביסה כדי שאני יהיה סופסוף נקייה לשם שינוי" ואז אני מציקה לו ומרביצה לו
ואז הוא שוב מציק לי ומעצבן אותי ומושך לי בשיער ממש חזק ונושך אותי ואני מנסה להחזיר לו
אבל אז הוא נותן לי סטירה ממש אבל ממש חזקה כזאת שגורמת לך לבדוק שכל השיניים בסדר
והוא כותב בבלוג כמה שאני מעצבנת אותו ואני שולחת הודעות.... כאן עדיף כבר לעצור.

אבל בסוף הוא אומר שכיף לו איתי.
איזה מזוכיסט.
לפני 19 שנים. יום שבת, 19 במאי 2007 בשעה 3:08
להסתובב לצד השני
בשקט בשקט
להכנס למקום שלי
לחנוק את הגרון
לנשוך את השפתיים
לנגב את העיניים בשמיכה
שאף אחד לא יראה שאף אחד לא ישמע
אבל לפעמים יש איזה צורך לבלוע קצת אוייר וזה עושה רעש
אבל אני כבר בעלת ניסון רב בזה
ושאני עושה את זה באמת אף אחד לא יודע

ועל מה?
תלעות היום, הכאב, השמחה, העצב, הבדידות, הנתינה, הקבלה, הסיפוק, הדחייה, הביחד, והלבד, האכזבה, השאיפה, הרצון, המציאות, דימיון, הפיספוס, החובות, החלומות, אושר והגשמתו, רחמים, תיסכול, עתיד, עבר, הווה, המטלות, אהבה
ועוד הרבה דברים ששחכתי.
לפני 19 שנים. יום שישי, 4 במאי 2007 בשעה 8:53
כבר שחכתי שאני מסוגלת לגמור כל כך הרבה!!!

אחרי 12.5 שעות של עבודה נירדמתי לשעתיים ושהשעון צילצל עדיין לא הייתי בטוחה מה הוא בדיוק רוצה ממני, בהחלטה שהתגבשה לבסוף לבשתי את מיטב בגדי האדומים ויצאתי לגנון.
כאשר אני הולכת לכיוון הרחוב בראשי לתפוס מונית פגשתי גברבר חמוד התחיל איתי ברחוב והציע לי ליקוק למגפיים, סחטיין על האומץ ככה באמצע ויטאל (שם הרחוב) לעשות מיני סשן נתתי לו ללקק לכמה שניות ואז הפסקתי אותו בטענה שאני ממהרת לדנג'ן הוא הציע לי טרמפ אבל סירבתי.
בגנון כבר היה שמח המון אנשים אדומים, המון אנשים מוכרים ואהובים, רועי ואדריאן, שושו, פלאשי, ויפ, טיפוס והשקט שלו, ציטה והגננת החרמנית, המלט, אליס וונדר, אושים ומאי המקסימה,
סליחה מראש על מי שחכתי.
וגם יצא לי להכיר פנים חדשות שתמיד כיף להכיר.
והגבר הסקסי ביותר הצטרף אליי לאחר החזרה, שהיה מצחיק שחיפשתי אותו ולא מצאתי אז טענתי "שאני מחפשת חבר" ואז הוא בא.
היה מחרמן אבל אחרי יום שלם שאכלתי בו רק ג'בטינה היתי רעבה מאד,
ונוס הלך למכולת לקנות מזון וחזר עם נקניקיות ולחמניות טריות שרק עכשיו הגיעו והיה טעים מאד.
אחר כך הייתי מאד מחורמנת מכל הערב ושבאנו למיטה התיישבתי על הפצרוף הסקסי של ונוס ואחרי כמה דקות ארוגזמה ראשונה, ואז התהפכנו ומאז אני כבר לא זוכרת כמה גמרתי אולי חמש פעמים אבל יכול להיות שיותר. הנחתי אותו שיתפוס לי את החזה יסובב את הראש וילקק תנוחה שלא במיוחד נוחה אבל לי היא כייפית ואמרתי לו שלא אכפת לי שלא נוח לו כי הוא הכלי שלי ואני משתמשת בו איך שלי יהיה נוח.
מסופקת ורוויוה התעללתי בו עוד קצת עד שגמר, והלכנו לישון, בבוקר שקם התנפל עליי שהוא מעריץ אותי עם עיניים חצי עצומות צבטתי בחוזקה בפיטמות המדליקות שלו וגמר שוב.
והתפרסתי לישון במיטה הגדולה לבד.