להיות השמש

איזה תחושה מוזרה למרות שהיא כבר כמה ימים מלווה אותי בכל בוקר ועדיין קצת ריק ומוזר להתרגל אליה ואולי זה השלב שאני צריכה להתמודד ולא לברוח.

בתרגיל המדיטציה הבוקר היה משפט מעניין 

״לפעמים צריך להגיב לאתגרים של החיים בתגובה עוצמתית ולכן צריך לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להתמודד איתם״

שיר לבוקר שכזה

במהלך הסופ״ש זיהו אותי 7 אנשים ממעגלים שונים מהפרקים של ״בואו לאכול איתי״ בהם השתתפתי לפני יותר מ5 שנים.

אני תוהה האם אלו הן 15 דקות התהילה שלי או שתהיה לי עוד הזדמנות.

אני זוכרת שהחלטתי שלא לקרוא את הטוקבקים כי הייתה לי הרגשה שאראה שם משהו שלא אוהב ואולי ישאיר בי טעם רע, וכך עשיתי.

רק תגובה אחת במקרה קפצה לי בה מישהו אמר שאני הבחורה עם רעמת התלתלים הייתה הכי חמודה.

חמודה… אין לו מושג לאיזה דברים לא חמודים אני מסוגלת. 😈

מזג האוויר ומוזיקת הג׳אז ברקע מעוררות את המחשבות על פסח שמתקרב

לפני כמה זמן ספרתי לחברה הטובה שלי על אותם 10 ימים שאמרה שרק עכשיו לראשונה היא שמעה מה היה שם ואני עדיין לא מבינה מה עבר שם בדיוק.

איך בכל פעם שניידת הגיעה דיברתי עם השוטרים/ פרמדיקים ואפילו הפורצים והסברתי שהכל בסדר ואני בשליטה על המצב.

אני באמת עדיין מנסה להבין עם עצמי איך התנהלתי ופעלתי שכל העולם מתחיל לקרוס מסביב ואני מתפעלת יום אחרי יום, לא חושבת על המחר ומתמקדת אך ורק בהווה.

האירוע הזה נתן עוד בוסט של אוויר למשך שלושה חודשים לזוגיות שהייתה ושהגיע המשבר הבא החלטתי שלא אלחם על מה שכבר לא צריך להיות ולתת לאהבה הענקית שהייתה חלק עצום ממני לשקוע.

הכאב, העצב הרגשות הרבים עדיין קיימים אומנם בעצימות נמוכה.

והשבוע נוכחתי לדעת שגם הפחדים שלי עדיין חיים וקיימים, ברגע שמשהו קצת מתהדק והרגשות העמוקים מתעוררים אז הפחדים מתעוררים.

אם קשר נשאר תחת הגדרת הסקס ותו לא אז הנפש שלי יותר בטוחה אבל ברגע שהמים העמוקים עולים, המצב מרגיש מוזר ואני נעלמת לעצמי אלו חלקים שעדיין לא הגעתי לטפל בהם.

אני רוצה שלא אעלם לעצמי יותר לעולם ושאפסיק לפחד.

היכולת שלי לנצח אתגר שמציבים מולי.

כמה שטויות אבל לפחות היה מצחיק.

מתעוררים משנ״צ בשעה הכי יפה בשבוע 

חייבת למלא בי כוחות לקראת הערב 

כמה יפה יכולה להיות מוזיקה 

ומה עושים ב 10 דקות פנויות שלאונן פחות אפשרי כרגע מראים לכם את הלק הירוק המושלם שלי.

אולי זאת הרגישות שלי לכל מה שקורה מסביב והכל מאד משפיע עליי אולי זה העומס שלא מאפשר לי לבזבז זמן ואנרגיה לריק, אולי זה השעון קיץ שלא מאפס אותי, אולי זה הכאבים בראש וברגליים שמשבשים את התחושות שלי, אולי זה ההתקרבות לפסח וכל הרגשות שזה מציף בי אחרי פסח האחרון. ואולי יותר מכל זה חלק ממני ואני צריכה להתמודד גם עם הצד הזה שבי.

אתמול שמעתי משפט שנשאר איתי ״איפה שיש פצע עוד תהיה פריחה״

ואני מרגישה את הפצעים שלי עדיין מדממים מידי פעם לפעמים עוד כואבים ואני מזכירה לעצמי שאני עדיין בעיצומו של תהליך ויש לי עוד דרך ארוכה לעבור.

יש דברים יפים שאני רוצה לזכור אותם גם אצלי

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=172678&postid=1685838

סיכה מיוחדת שקיבלתי אתמול בהרצאה של ניב תשבי המוכשר 

״חלומות פז ותחלמי על ברווז 🦆״

זה חמוד ועושה חמים בלב 💕