שבוע לפחות אני מרגיש על קוצים. מדבר, שואל, משתף, מתעניין, ובעיקר צמא אליה. ידעתי שהפליי יגיע בחמישי והרגשתי ממש על קוצים.
והיא... ידעה את זה, כמו שהיא יודעת הכל. היא גם ידעה לשחק עם זה ועם ההתלהבות שלי. גם כשידעתי שהיא עסוקה, עם הארגון ועם החיים לא הצלחתי שלא להוציא את הלשון ולכשכש בזנב מולה בהודעות. והעובדה שהיא לא הכי זרמה איתי הטריפה אותי. לא ידעתי אם אני צריך להקצין עוד ולקפוץ דרך חישוקים. לא ידעתי אם אני צריך להוריד הילוך ושהגזמתי. היו רגעים שהחוסר בטחון השתלט עליי ולא ידעתי אם היא בכלל רוצה אתזה כמוני. אבל כשהתאפסתי על עצמי קצת דמיינתי אותה יושבת בבית או ברכבת ומחייכת מכל הודעת "look at me" ששיגרתי אליה ללא שליטה.
ואז סוף סוף חמישי הגיע. הגעתי לפליי והדבר הראשון שעשיתי היה לרדת על הברכיים עם המפתח שהחזקתי ביד עוד מהרחוב. הסתכלתי למעלה וראיתי את החיוך שלה וידעתי שכל השבוע הזה השתלם. ליטוף קטן בראש וחיוך שלה שמו אותי במקום כלכך בטוח בעצמי ולעומת הפליי הקודם ישר ידעתי את העבודה ומה עליי לעשות. קודם כל לבדוק מה היא צריכה ואז לבצע, כמה פשוט ככה מתוק.
הערב התחיל ועשינו כולם מינגלינג מאוד נחמד. היא בוחרת רק אנשי איכות לאירועים האלה, וגם אישית היו לי שם חברים שאני כלכך אוהב. וככה נוצר לו איזון מתוק בין הדינמיקה שלנו והראש השירותי שנכנסתי אליו. לבין פישוטו החברתי והמחייך שמחפש לעשות דאחקות עם החבר'ה.
זה היה ערב מיוחד מאוד מהרבה בחינות. אני לא זוכר אותו ברצף כמו שאני בד"כ זוכר סשנים אבל אני כן זוכר כלכך הרבה רגעים שמחים, משמועותיים, מדליקים וגם מאתגרים מעט.
היה את הרגע שהשועל זרק לי את הגאג מחזיק כוסות לידיים וצחק עליי שצריך אותי. בדינמיקה החברית ביננו הסתלבטתי איתו חזרה ואמרתי "איך ההוא שעשה את זה פעם שעברה לא הגיע אה?" אבל כשהגעתי אליה והפשלתי את צווארי כדי שתסגור אותי בתוך הגאג נמסתי. נשארתי שם עם כוס בין העיניים שעשתה לי לפזול קצת, אבל דרכה רק הסתכלתי עליה מלמטה. פתאום גיליתי עולם חדש של החפצה והתרגשתי כלכך להיות שם חפץ דומם ויעיל בשבילה. להיות חלק פסיבי בשיחות שלה ולהסתכל בהערצה על החיוך בזוויות העין. לא ציפיתי להתרגש מזה ככה, בדיעבד הבנתי שהיא הובילה אותי עוד מראש למצב שכל מעשה קטן בשבילה ירגיש לי כמו סשן שלם.
עוד רגע מטורף היה כשלכלובון הצטרף קולר חשמלי. באמצע ערב השירות הזה קיבלתי מתנה בדמות מיני סשן חשמולים. היא הצליחה לשגע אותי בין ציפיה לכאב או לרטט מענג. לעשות מהראש שלי פירה. והכי מתוק היה לשבת מחובק עם הרגל שלה כאילו יש לי בובת כרבולים ולשחרר את הראש בלי לצפות לכלום. רק לשרוד ולהנות מהגחמות המחשמלות שלה בעודי אומר לה תודה על החוויה דרך נשיקות קטנות ליד הברך.
לקראת הסוף היה עוד רגע נעים מאוד כשהיא ישבה לשיחה עם עוד שולטת ואני ועוד נשלט פינקנו לה את 2 הרגליים עם מסאז. עונים לקונספט הספא של הערב. נורא נהניתי באופן כללי בפליי הזה מאחוות הנשלטים שהייתה שם. הרגיש ממש כאילו כולנו עובדים למען מטרה אחת והיא שלכל שולטת יהיה שם כיף הערב. גם אני כשהייתי מרוכז בעיקר בה ידעתי מתי לשחרר ולדאוג לארגון או למשהו ששולטת אחרת צריכה. זה קרה כי ידעתי שזה מה שהיא רוצה בתור מארחת, שיהיה לכולם כיף בערב הזה וגם אם נעלמתי לה לכמה דקות עדיין הרגשתי שעובד בשבילה ונותן לה ממני.
שאר הנשלטים היו גם ככה וכך יצא שלא משנה מי היה שייך למי, כולנו עבדנו בהרמוניה משותפת ודאגנו שהערב יתקתק. בלי קנאה ובלי תחרותיות מיותרת. עושה לי ממש טוב להיות במקום הזה עם עוד גברים ואני שמח שנוצרה מאין אחוות נשלטים קטנה ויש לי מספיק אנשים במצבי לשתף ולצחוק איתם ולעבוד ביחד בערבים כאלה.
ונחזור רגע למסאג שנתנו לה. שוב מצאתי את עצמי נמס לתוך שירותיות. כל החושים התחדדו לבדוק כל תגובה קטנה ולהבין אם היא נהנת מהמגע או שצריכה משהו אחר. היה בזה משהו כלכך משחרר להיות שם בשבילה. לשכוח מעצמי והצרות שלי לכמה רגעים ולנקז את ההוויה שלי לאושר שלה.
לאט לאט קיבלתי אומץ ונתתי לה נשיקה על הבוהן. שוב חיוך קטן והבנתי שמותר ורצוי שאמשיך עם זה. הכנסתי אצבע אצבע לתוך הפה והתענגתי עליהן. הרגשתי מסירות כלכך גדולה בערב הזה שהרגליים שלה הפכו לדבר הכי טעים שהיה בחדר הזה (והיה פיצה!!!!!).
הלשון המשיכה לעבוד וגלשה לה לעבר המפתח. נגעתי בו בחרדת קודש וחזרתי לעבוד ולמסאז. הוא הזכיר לי שאני לא מלקק את הרגליים שלה בשביל להאכיל לי את הפטיש. אני פה היום בשביל לשרת, ומשם קיבלתי כלכך הרבה סיפוק ועונג.
הערב נגמר לא הרבה אחרי זה. שוב בצחוקים עם החברה, צייסר לחיים ותחושות מעולות של הערבוב הזה בין החברות והבילוי לבין השירותיות אליה והבדסמ. בין פישוטו הנשלט לאדם הגבולות שם היו מאוד מטושטשים ואני נורא אוהב אתזה. הרי שניהם הם אני והצלחתי לספק המון צדדים בערב הזה.
לבסוף גם יצא לי להחזיר אותה הביתה. דיברנו מלא, סיכמנו את הערב ואת כל השבוע והיא שוב העיפה אותי על איך שקוראת אותי ואת הצרכים שלי. נתנה לי עוד בטחון בזה שאפשר להאמין בה ועוד דלק להמשיך לשרת בעתיד. אין לי מושג באמת מה הוא צופן, מעניין אם היא יודעת... אבל כרגע כלכך טוב לי שזה בכלל לא משנה עדיין.
