עלה לפייסבוק לפני #שנה, בפרופיל של הנשלטת שלי Dana Bill, ומתחשק לי לשתף אתכם/ן, קריאה נעימה:
~
"אדוני?"
"כן, דנה."
"אוכל בבקשה להרגיש את אחד מהצעצועים החדשים שקנית אדוני?
"אני לא מבטיח שהיום אך מבטיח שכן"
אחרי יותר מרבע שעה.
"לכי תביאי 3 אטבי כביסה"
היססתי.
"למה את מהססת?"
עניתי שאני מפחדת, לא חוויתי את מה שאדוני מתכנן מעולם.
"מותר לפחד, אסור להסס."
מביאה את האטבים וחוזרת לשבת על הספה ליד אדוני.
באטיות אדוני מניח אטב על כל פיטמה שלי ועם השלישי מוחץ את שפתיי הכוס שלי.
אני נאנקת בשקט מהכאב ואדוני ממשיך לראות טלוויזיה.
אחרי 5 דקות בערך שואל אותי, "איך את מרגישה?"
אני עונה "ירוק אדוני" ואדוני ממשיך לצפות במסך ואני ממשיכה להתרכז בנשימות שלי (מפה אני כבר לא יודעת על מה אנו צופים).
אחרי עוד כמה דקות אדוני שולח אותי לחדר השינה שלנו.
אני הולכת לאט בזהירות אך כל צעד מהספה לחדר השינה מהדק את האטב שעל שפתי הכוס שלי והחיכוך מעצים את הכאב שהוא יוצר.
"על המיטה, לחי על המזרן, תחת גבוה, ידיים מאחורי הגב."
הפעם אני לא מהססת, עושה כדברי אדוני במדויק.
שומעת את דלת הארון נפתחת, אדוני מוציא משהו.
מרגישה את צעצוע בחגורה החדש מלטף לי את הרגליים, הגב, הירכיים, כפות הרגליים והידיים. ידעתי ישר שזה הכלי שנבחר.
מכות קטנות נוחתות על הכל.
כף הרגל, האטב שבכוס, הרגליים, ירכיים, תחת, גב, כמעט אף איבר לא נשאר מוזנח או חסר יחס.
לאט לאט המכות מתרכזות באזור הרגליים יותר.
מכות קצת יותר חזקות מגיעות לכפות הרגליים וזה כואב.
אני כבר מזמן עוצמת עיניים ונושמת.
האדון שלי מדבר אך כל מה שאני שומעת זה את המכות והנשימות שלי.
ואז הגיע החלק הקשה ביותר עבורי.
אדוני מלטף לי את כפות הרגליים עם החגורה, מלטף כל כך בעדינות שזה עינוי.
זה מדגדג ולי אסור לזוז.
אני מחכה כבר שיפסקו הליטופים ויחזרו המכות, כל רגע הוא נצח ואני על קצה גבול היכולת שלי לספוג את הליטופים האלו.
אחרי עוד כמה שניות חוזרות המכות וזו כמעט הקלה.
"איך את מרגישה, ילדה טובה שלי?"
כל מה שאני מצליחה לומר זה: "ירוק אדוני".
אין לי עוד הרבה מילים מעבר לזה כרגע.
העוצמה והקצב מתגברים ואני מעדיפה את זה על הליטופים ושותקת, מדי פעם יוצאת ממני אנחת כאב והעיניים שלי עצומות בחוזקה עכשיו.
"תספרי"
אני מתחילה לספור כשכל מכה חזקה יותר מהקודמת.
"1 אדוני, 2 אדוני, 3 אדוני..."
ב- 10 אדוני עצר ושאל שוב ועניתי שוב: "ירוק אדוני".
שקט והפוגה.
אני שוקעת ברגיעה הזו אך מהר מאד מרגישה נוזל קר על התחת שלי.
אחרי עוד כמה שניות האדון שלי חודר אלי.
אחחחח איזו הרגשה זו, הנוכחות שלו בגוף שלי.
העדינות והאטיות בהתחלה והעוצמה המתגברת שלו מטריפים אותי.
עם כל חדירה הכל נעים לי וכואב לי.
פתאום האדון שלי יוצא ממני וחוזרות המכות עם הצעצוע האהוב.
הכל מהר וחייתי ומטריף והאדון שלי שוב חודר אלי ושוב מכות.
אני גונחת, צועקת, מאבדת את זה.
מרגישה שעוד רגע אני נופלת מקצה הצוק שעליו אני מטיילת ואז אני שומעת את השאגה של האדון שלי.
את שאגת הכיבוש, שאגת השימוש שלו בי, שאגת ההנאה שלו ממה שייך לו.
הכל נרגע, הכל שקט.
אני לא שומעת יותר כלום, אני קורסת על המיטה, קצת רועדת.
האדון שלי מנקה אותי ואז את עצמו ומחבק אותי ומלטף את השיער שלי, משקה אותי במים ולוחש לי דברי אהבה ואנחנו נשארים מחובקים על המיטה.
תודה אדוני.
שלך בגוף, בלב ובנפש אדוני."
