היא מגישה את השד שלה קרוב לפי ואני יודע מה צריך לעשות. אני מלקק אותה בעדינות, אח"כ מוצץ בקצת פחות עדינות ואז נוגס חזק, אבל לא חזק מדי. המגע הזה מוציא ממנה שאגות של תשוקה שהיתה עצורה בתוכה, יותר מדי זמן. ולכמה דקות, אין ביקורת על שום דבר, גם לא כעס או אכזבה. יש אהבה אחת גדולה שמתערבבת עם תשוקה, שצריכה שיפתחו לה חריץ כדי לצאת החוצה לעולם.
היא לוקחת את היד שלי ומצמידה לדגדן שלה. אני מחפש את הנקודה שמטריפה אותה, מחפש ומוצא לסרוגין. אני לומד מחדש את הגוף שלה, לומד דרך האצבעות, כמו שאני מרגיש הכי בטוח וטוב. "תרגיש מה אתה עושה לי, דילדו", היא אומרת ומעבירה את היד על שפתי הכוס הרטוב שלה. "אף אחד לא יודע לגעת בי כמוך", היא אומרת ומנשקת אותי בלהט.
היד מחליקה לתוכה, שתי אצבעות ליתר דיוק. ואני חופר בה, בדיוק בנקודה שאני כלכך מכיר דרך האצבעות. אני מסתכל עליה, מסתכל עליה מרשה לעצמה להתענג מהמגע שלי, מהאהבה שלי, מהתשוקה וההתמסרות שלי. אני מסתכל עליה והיא כלכך יפה, הכי יפה, גם אם היא לא עומדת בקריטריונים ההזויים של יופי. זה לא מעניין אותי, היא הכי יפה בעולם!
היא מסתובבת ומשכיבה אותי על הגב. היא אוחזת בזין הזקור שלי ומתיישבת עליו. "אני הולכת לגמור על הזין הקטן שלך, דילדו", היא אומרת ואני אוחז את השדיים שלה, לש וצובט את הפטמות לסירוגין, בתיאום עם הקצב שבו היא רוכבת על הזין שלי.
אני מרגיש אותה מתקרבת, מרגיש איך כל הגוף שלה מתכנס למטרה אחת, פורקן. פורקן של מתח, עצבים, אכזבות, תסכולים... פורקן של כלכך הרבה מכשולים, אבל אני מביט בה מלמטה, מהמקום שבו אני מרגיש הכי שלה, הכי טוב. במקום שבו היא נראת הכי סקסית.
לא הייתי בטוח שאני אצליח, אני אף לא בטוח בעצמי, אבל זה קרה, בשאגה גדולה, כזאת שכל השכונה בטח שמעה. היא נשארה לשבת עליי עד שהסדירה את הנשימה והחיוך שלה המיס לי את הלב. כבר לא היה אכפת לי מכלום, החיוך הזה, האושר על הפנים שלה, העיניים המבריקות מהתרגשות, זה היה שווה את כל הסבלנות הקשה הזאת, את החרמנות שאני לומד להכיל ולחיות איתה בשלום.
"עכשיו תורך, דילדו שלי, תגמור בשבילי"...
