חתכתי מהמשרד, מוקדם, כדי להספיק לאונן, לפני שצריך להוציא את הילדים מבי"ס. רציתי מאוד את הפלאג וגם גרביונים. אני פותח את המגירה ומשהו מוזר, אני מתעלם כי במחשבות, הפלאג כבר בתחת ואז אני מוצא את הפלאג הקטן. הבינוני והגדול לא נמצאים. אני הופך את המגירה וכלום. ואז זה נוחת לי כמו פטיש טון וחצי ישר למוח...
מיותר לציין שלא עמד לי, הייתי מבולבל, כעוס אבל חרמן. ירדתי על הברכיים מול המראה, בנוהל הקבוע שלי. בעודי מנסה להבין מה קורה כאן ואם הישיבה שהיא סיפרה לי עליה, באמת מתקיימת ברגעים אלה ממש או שהיא הוחלפה בפגישה אישית עם איזה גבר מסוקס שרעב על התחת הגדול שלה?
הבלבול נעלם עם הזקפה ושפשפתי אותי, לאט כדי לא להתפוצץ תוך שניה. לחשתי מילים משפילות לעצמי והייתי קרוב כלכך אבל רציתי עוד, אבל השעון כבר הראה 13:15 ועוד מעט הילדים מסיימים ללמוד, אז גמרתי חזק, מלא זרע כיסה את הבלטה מתחתיי... אם היה לי זמן, הייתי מלקק הכל ומדמיין שזה זרע של גבר אחר, אבל חייב לצאת ומהר.
בדרך, המחשבות והבלבול חזרו, אבל אני צריך להיות אבא במשרה מלאה עכשיו, אז אין לי זמן לרגשות אשם, נקיפות מצפון או סתם תסכול מטופש. אחה"צ כשהיא תחזור, אני אמתין שהיא תספר, אני אמור לשאול אותה בעצמי, אבל תכלס זה לא יקרה, אני מכיר את עצמי מספיק טוב.... אז אולי הכל אצלי בראש, לא באמת, אבל מחר בבוקר, ההפלאגים בטח יחזרו למקום ואני אחדיר אחד מהם לעצמי והכל ישכח לכמה דקות... יאללה, ארוחת צהריים בדרך, בתיאבון לכולם