"תספר לי סוד", היא שואלת ככה משום מקום באמצע שיחה. "אין לי סודות", אני עונה מהר וחושב על זה שוב, אבל באמת אין לי סודות, איזה משעמם אני?! "לך יש סודות?", אני שואל ומתעלם מכל סימני האזהרה שצצו במהלך היום. "יש לי סוד קטן" ואני כאילו לא מכין את עצמי לתשובה שאני כבר יודע. " נפגשתי עם מישהו היום אחרי העבודה", ואני מחכה להמשך, "אל תכעס עליי, בבקשה, התחשק לי ואמרת שאתה מרשה", היא מתנצלת ואני לא מרגיש כלום וכועס על עצמי שאני לא מרגיש כלום.
"היית אוהב את הזין שלו הוא היה גדול בקושי הצלחתי לעטוף אותו ולמצוץ לו בזמן שהוא ירד לי", היא אומרת מצד אחד נעמד לי הזין ומצד שני אני כועס, למה את נותנת לו לרדת לך שזה התפקיד שלי בכלל. יש מבוכה מסויימת באוויר, היא מתה מפחד מהתגובה שלי ואולי מחוסר התגובה ואני נבוך מכמה זה מטריף אותי במקום להכעיס אותי שאישתי צריכה זין אחר ולמה אני לא יכול לעשות לה טוב ככה, אבל רגשות האשם נעלמות בשניה. אני לא חוזר לזה ולא אתן לעצמי ליפול כי זה רק זיון ומה שחשוב באמת זה אנחנו וזה שהשיחה הזאת בכלל מתנהלת עכשיו.
הזין שלי כלכך קשה עכשיו, השילוב של היד שלה על הזין מבעד לבד הנעים של התחתונים והמילים שלה שמוסיפים שמן למדורת התשוקה שלי, מובילות אותי לריגוש לקשה לתאר במילים. לא הייתי צריך כמעט כלום כדי להגיע לנקודת האל החזור ולגמור חזק, אבל ממש חזק ולא להרגיש כלכך מושפל, עלוב ואפילו להצליח להסתכל לה בעיניים.
אחרי שהריגוש נרגע קצת, היא עדיין לא רגועה, מפוחדת, דואגת ואני רגוע מדי. היא מספרת לי שאנחנו והם מאד דומים, גרים באותו איזור, ביחד אותו זמן, התחתנו באותה שנה, אפילו באותו אולם, שני ילדים, גילאים, שמות דומים, אבל בניגוד אליו, היא רצתה כבר לחזור הביתה והוא הרבה פחות. הוא שאל אותה למה היא כאן והיא ענתה כי מדי פעם היא רוצה לגוון ולהרגיש סקסית ומושכת גם בעיניים אחרות והוא לא זוכר מתי פעם אחרונה שהם שכבו.
היכולת לשים את האגו בצד ולהבין שזה לא בגללי ולא על חשבוני, היא זאת שנותנת לי את היכולת להכיל את זה ולהמשיך לאהוב אותה, בעצם זה לאהוב אותה הרבה יותר ולרצות לתת לה יותר ממני, יותר ממה שאני יודע ומסוגל לתת. יש יגידו שאני פסיכי ויהיו אחרים שיגידו שאני חתיכת אפס ובושה למין הגברי, אבל הם יכולים לחפש את עצמם במקומות אחרים. היכולת לאהוב, היא לפעמים גם היכולת לשחרר, לאהוב זאת היכולת לדבר על הכל, לחלוק ולהסתכל קדימה. היום אני מאוהב בה הרבה יותר מאתמול וקצת פחות ממחר.
