מתים רק פעם אחת…

כל בוקר את קמה, עוטה מסיכה. מתאימה את עצמך לשיגרה. עומדת מסתכלת במראה אומרת לה שאת רגילה

והשדים מתבונניםמבין הסורגים בליבך. חובטים בועטים צועקים מבפנים את הכאב, הרצון שלהם להשתייך.

זה מתנפח בפנים ואת מנסה להכיל את זה.

השפתיים שלך רועדות ואת מתחילה לרעוד... הם שם , תזכורת מתמדת, צורך תמידי.

את צריכה לספק את הרצונות שבך, ואת יודעת שזה יאכל אותך. את מפחדת לשחרר, מפחדת ליפול פנימה כל כך עמוק.

הנפש והגוף שלך משתוקקים לשחרור המתוק למשחק עם השדים שבך.

רק פעם אחת צריך לוותר...

רק פעם אחת צריך לשחרר...

את מיוחדת. אף פעם לא תיהי ילדה רגילה

המילים אומרות הכל 

אין צורך במסגרת או תמונה 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

בימים האחרונים זה לא עוזב אותי. היצר שבי מתעורר, מרגיש את הרעב, את הדופק, פעימות חזקות ברקות.

עור ברווז, שיער סומר, חושים מחודדים לצלילים, לריחות, לנגיעות, למרקמים, למבטים.

צועד בשקט בעולם האפל, בחושך שבו הצללים מטשטשים את הקווים.

בשקט, בצעדים רכים, כמו צל מעל העלים היבשים,

מחפש את התנועה, מזהה חתימת חום, צליל פעימות הלב, תנועת ידיים, השפתיים, השקע שבצוואר.

לאט לאט מתמקד, עיניים נוצצות.

צועד לאט.

מתקרב מהר.

לזמןלרגע הנכון, ניחוח חם, חשק לבן זוהר מסמן, משחרר את כוחו של הקול הפנימי שעולה מבפנים.

הימים האחרונים לוקחים אותי לקצוות.

שבהם פוגש את השדים האדומים שבי,

בצורות, בקולות, בצללים שעולים מתוך  החשיכה.

רואה, צועד אליהם ללא מורא ופחד.

הנה אתם, המלאכים הלבנים שבי, הפגמים באישיות באופי שלי, אתם החסכים הילדים שלי,

הכאבים, הפחדים, הרגעים שהשאירו וחרטו בי צלקות. הרגעים שהפכו עיצבו אותי למי שאני.

לטוב ולרע, אתם תמיד איתי.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

בוקר תל אביבי. שמש מטפסת, מדליקה את המים והגלים. מוצא את עצמי רץ על המדרכה, מגניב מבט נוגע בעיניים בקצה החוף לא מתגבר על הפיתוי של רצועת החוף המגרה. מסביבי רצים מכל הסוגים צעירים ומשוחררים, נשים וגברים, כולם בהתרוצצות מדוייקת חלילה לפרוץ את גבולות המדרכה ממסלול התחרות שבעורפם.

כשהרגליים שלי פוגעות בחול , תחושת חופש, משהו במגע עם החול והים הרצועה הזו, של החול הרך והמים שמזמינים, הם סוד עתיק של שקט, מהסערה של השעות הקטנות של הלילה, מפגש של רעב ותשוקה  אנרגיה של חיי הלילה. אחרי כל כך הרבה שנים וזמן, והנה עכשיו אני כאן, רץ וחושב.

והגלים שולחים רמזים לעבר שהיה שלי, אני מתעלם, ממשיך לרוץ, אבל הקולות הצלילים הריחות המבטים של הלילה, שהיה לא נמוגים. תחושת של רעב ייצר חייתי שעולה מין השאול לדרוש את אשר לו, מלווה אותי בכל צעדבכל נשימה. מרגיש את הקסם של הלילה, את החיה שבאדם והחיבור עם בתאדם, מתערבבים עם צלילי הים.

הבוקר הזה מתגלה. כשהחום מתחיל לעלות ומחוגי הזמן לא עוצרים ואני מבין שהזמן שלי לא נגמר. מבטיח לעצמי את ליטרת הבשר בנשיכה ישבנים לוהטים ונר סגול שלא נגמר.  הנשמה הנכונה לחיים, לחיוכים ולרגעים שממלאים את הנשמה את הייצר שבי.

עבר הווה עתיד 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

עצמי את עיניים. מה את מרגישה אל אותו בנאדם, אדיבות נאמנות כנות מסירות רגישות והיכולת שלו לחייך אותך ללא הפסקה. להיות אכפתי כישות עצמאית. מה את רואה  בעיניים עצומות. 

שיש לו את היכולת ללמוד להבין וגם ללמד  אותך. סקרן  לעולם שלך  אחד לומד מתפתח איתך. 

שמוכן להיות חזק וגם רגיש. גמיש  לרוחות לסערות השקטות לא נשבר . להיות ער לעולם שאת . 

של אש פנימית מפרקת הורס בונה. לצייר, לכתוב להלחין לפסל  אותך.  סוד שנמצא במסע רואה אותך כשותפה לכאב לתשוקות, אחד שמסוגל.

שיש לו תשוקות דומות לשלך.  ליצור זכרונות ביחד. 

מישהו שהופך את חייך לגדולים יותר, ולא קטנים יותר. זה כבר יראה לך כל מה שאת צריכה לדעת. 

Today is the day, I'm here, don't be afraid

מושיט לך את היד 

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

מעלינו מתחתינו.

באורגיה  פרועה. ללא דעה קדומה. רק ערבוב של צבעים ריחות וטעמים.

הגבולות הרחק מאחור. כבר לא מדברים בסיסמאות, מטונפת מטורפת  במקומות הכי ביזאריים שיש.

רק חיוכים ריח וטעם שרק אנחנו יודעים ביחד לייצר.

בואי. נתלכלך. שוב. ביחד.

Long time since the last time

see you tomorrow

שיור קצר ומר 🔥🔥🔥

היא שואלת אותי בלי בושה. 

״אתה אוהב יותר  את המוח או את הגוף שלי ?״

לוקח את הזמן מתענג על עוד מבט חושב לדקה, זה לא משהו שאני עושה ברגיל.

 רק שהיא חדה מדוייקת, כנה. ישירה.

זה לא פייר לשאול זה כמו לשאול את מי מהילדים שלך אתה אוהב יותר.

והאמת התאהבתי במוח שלך התמכרתי לגוף שלך .

והיא אם חיוך על הפנים.

תחייכי כל הזמן תמיד, לא להפסיק.

והיא מחייכת כאילו היא גאה בעצמה.

 כמו אחת שיודעת משהו שאני לא יודע.

ואז עונה לי 

התשובה הנכונה הייתה , 

הנשמה ..

וזה מי שהיא ,חכמה, חדה,יפה, אישה 

והיא צעד אחד קדימה..

שמה אותי על הקצה.

עד ש…

״את יודעת מה הכי חשוב?״ שאלתי אותה,

היא הפנתה אליי מבט מהוסס,
״להבין כשאתה טועה ולקחת אחריות על זה, עשית את זה פעם?״ עניתי, ולגמתי מהקפה שלי.

דברים שצומחים להם בשקט

כשאת חולקת את פיסת הכוח הקטנה שבך.

סימנים  נסתרים  על העור שלך

שם בשקט צומחת לה המהות שבך שמחכה.. 

חיבור מושלם לייצר שבי.

עבר הווה עתיד 

 שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

probably see you on Tuesday

את קוראת את הבלוג , בנאדם זר, שמעולם לא פגשת, שלא עבר רגע אחד בחייך, והטקסט המילים  בחלקם הזה מדהימים  צורח אותך. איך יכול להיות שהוא נוגע יודע נושם את  הרגעים  הכמוסים האפלים ביותר שבך , שאפילו בעצמך את נמענת לבקר להודות בקול? 

מהיכן המילים באות? כמה פשטות, ישירות ועוצמה באוסף של עיצורים מילים הברות.

לא הגיוני שהוא יידע על הצבעים הקולות הלחשים, ולא הגיוני שהוא יידע על הלב שנשבר. אפילו הרופא הופתע כשגילה את הנקודה כהתעוררה. 

וואט דה…מה פה קורה פה? .

וואט דה מה?! 

ואז… רגע בלתי נמנע.

ואת רוצה להגביר את השקט שם בפנים? 

רוצה לדעת. רוצה להרגיש חייה את הדופק פועם מבפנים, קווים סימנים והם ידידותיים והם למענך.

רוצה לדעת מהם…?

להכיר את מי שאת מבפנים!

יום מקסים!

שחור קצר ומר🔥🔥🔥

מי באמת אני 

מסרק למשעי, מסדר בקפידה.

ראש למטה לאחור, עיניים כבדות.

זחוחה, מסתכלת בחצי חיוך.

מספיק להרעיש, שם למטה 

ילדה.

תעלי איתי לרכבת אישה. 

ליעד לא נודע, תני לי יד נתחיל במשא. 

תשחררי ,תנשמי, תחייכי ,תחיי את הרגע בבקשה .

הרגע שלך… הרגע שלי… 

לא נחשוב על מה שיהיה או מה שהיה .

תשחררי ,תנשמי ,תחיי בבקשה .

את לא רואה המלאכים האדומים מרחפים סביבך .

נושם אותך עמוק ולא משחרר,הריח של נכנס עמוק לנשמה.

הסדינים רטובים ,הבגדים שלך זרוקים .

שומע אותך לוחשת לי באוזן בקול האלוהי

לטעום, ליפול, להכנע .

תראה אותי עכשיו .אני שלך. 

צונחת למיטה מתנשפת עם התחת אדום שצועק והחור הורוד פתוח ומשומש.

ריר נוזל לך על הסנטר החזה ואת משתנקת נחנקת בין מילה למבט מנסה להסדיר את הנשימה. 

ואני מביט בגוף של אישה עירומה ילדה אחרת .

ואת לוחשת  שוב ושוב  "אני בוטחת בך אני בוטחת בך אני בוטחת בך" והמילים  יותר מכל הגניחות בעולם.

הרגע שבו שנינו רוצים את אותו הדבר, להיות בועת בריחה אינטימית, הרחק מכל העולם, להיות חשופים אחד לשניה.

וכל מה שעובר לי בראש 

לעצור את הרגע את הזמן 

אולי הלילה תראי…

מי באמת אני 

כי מגיע לך…

בלי דעות קדומות, בלי משפט.

משמעת מובילה לעקביות . עקביות מובילה לציות . ציות מוביל לצמיחה.

תצמחי ילדה תצמחי

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

הליכה בין אנשים, מודאגים משוחחים, חלקם מחייכים. האור הטבעי חודר דרך החלונות הגדולים, תחושה של פתיחות, משהו שונה.

הסביבה מתמזגת, לוכד את המבט שבא. של הזונה שבא, הכי ראויה, לגיטימית, מאתגרת את הנורמות. יצירה של עוצמה וביטחון עצמי, אישה.

בתנוחה קלאסית של אלה מיתולוגית אחת ללא שם, מסתירה את העבר. באותה נשימה, מציגה עצמאות של אישה, בזכות עצמה.

את החלשים הלא ברורים היא מושכת, משחקת, מפתה, מציירת אותם בכריעה על הריצפה.

היאלא אחת שמתביישת. אישה אמיתית, עם מבט ישיר, לא מתיישרת עם הנורמות והחוקים. אי נאמנות למציאות.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

אין לה רצון, גם לא יהיה לה, היא חתומה על זה, זה מה שאני אוהב בה, היא תעשה הכל כי היא יודעת שאני אעשה הכל .

היא הכי חדה וטובה שבעולם ואני לעולם לא אתן לה ללכת.
ידעתי שזה זה, מראה  את גן עדן פיתחו של הגיהנום החיים החום,  עמוק בשיגעון, צריכה לבתנסות ולהרגיש הכל.

זה לא לתמיד, אני לא מפלצת, יש קודים לחרא הזה ,  ואני לא מרוצה מהקודים ולכן מלכתחילה אני בוחר את הכי מתאימה שצריך.

הרגע הזאת לא טוב בשביל כולן.

ואת יודעת, יודעת שמצאת הענקת לאחד.

שמקבל אותך כמו שאת היום ועכשיו.

ולא מחכה לקבל אותך כמו המחר.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥